Blog Layout

היסטוריה של העיר אשקלון-ליקט וערך מאיר שוורץ 

1. כבר לפני 10,000 שנה חיו באזור , התק' נאוליתית .-לא ממש ברור מה היה כאן באשקלון אך נמצאו כמה שרידים להתיישבות במקום אך ראשית התיישבות ממש החלה מתק' הברונזה .

2. מהברונזה התיכונה- גבולות התקופה: 2000 לפנה"ס - 1550 לפנה"ס, לאורך 450 שנים.

מלכים מקומיים בונים את העיר אשקלון ואת השער שנראה בשטח.

 עד הקטע הירוק בניה מקורית, מעליו משוחזר. נמצא גם "עגל הכסף" (שור) 

תק' ברונזה מאוחרת - תקופת הברזל

גבולות התקופה: 1200 לפנה"ס (בקירוב) - 586 לפנה"ס (חורבן בית ראשון).

תקופה זו מתחלקת לשתיים:

תקופת הברזל I בין 1200 לבין 1000 לפני הספירה.

תקופת הברזל II בין 1000 ל-586 לפני הספירה.

היישוב הפלשתי בכנען - ערים מרכזיות: אשקלון, אשדוד, עקרון, גת ועזה.

הפלשתים אימצו את תרבותם של ערי כנען, שבהן היה שליט לכול עיר, כאשר בערים הפלשתיות לשליט אופי צבאי מובהק, ובריתות בין ערים. הערים היו מבוצרות היטב בחומות לבנים ששוקמו מתקופת הברונזה המאוחרת (3–6 מטרים עובי). כמו כן, היה צבא סדיר לכל עיר.

העיר אשקלון הייתה עיר גדולה של 600 דונם .

 (שער העיר הכנענית, שנחשף בשנת 1993 בחפירות שהתנהלו בראשותו של לארי סטייגר מאוניברסיטת הארוורד) 

באסטלה =מצבה כתובת מרנפתח 1209 לפנה"ס ערב כניסת בנ"י לארץ. שם כתוב: שמלך מצריים "לכד את אשקלון ,גזר ועד הצפון -בית שאן. ישראל הושם אין לו זרע".

(מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך- 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1203-1213 לפנה"ס. )

3. על פי המסופר בספר יהושע(פרק י"ג) - 1220-40 לפנהס"פ לערך, העיר לא נכבשה על ידי צבאו והיא הייתה עיר מושב פלשתית יהושוע בן נון לא כובש את העיר מידי הפלישתים. אך על פי ההלכה היא נחשבת עיר מוקפת חומה (כנענית) מימות יהושע בן נון ולכן היא חייבת בקריאת מגילה בט"ו באדר- שושן פורים .

4. אשקלון נלכדה על ידי בני שבט יהודה (ספר שופטים פרק א') שלא הורישו את תושביה הפלשתים. 


"אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים." (שמואל ב א, 20.) – קינת דוד על מות שאול ויהונתן – התק' הישראלית 1.


אשקלון קשורה גם בפועלו של שמשון הגיבור, שהיכה כאן שלושים, פלישתים וגזל את בגדיהם, כדי לשלם את שכר רעי אשתו, שפתרו את חידתו (שופטים יד).

5. בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי גל נוסף של מהגרים פלשתים מאיי הים התיכון. 

6. בתנ"ך מוזכר המלך חזקיהו שמורד בסנחריב 701 לפנה"ס . מארגן קואליציה של מלכים מקומיים (מצור, צידון-המלך לולי, אשקלון-המלך צדקא ועוד) למרד באשור -סנחריב. אחרי כיבוש צידון, סנחריב הגיע אל פלשת כדי להעניש את אשקלון, שכן מלך אשקלון, צדקא, השתתף במרד ולא העלה מיסים לאשור. במהלך המלחמה כבש סנחריב את בית-דגון, יפו, בני ברק, ואסורו, ואז צר על אשקלון. ובמהלך המצור נכנע צדקא והעלה מס אל סנחריב, ובכך הפסיק את המלחמה. אך למרות שנפסקה המלחמה, סירב סנחריב להשיב לו את האדמות שלו שנכבשו. 

ראה : מלכים ב, פרקים י"ח-י"ט


7. בתקופה הישראלית ב' 1000-586 לפני סה"נ- העיר אשקלון משגשגת מסחרית 


8. בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, והצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה ואת המלך אגא. כיבושה של אשקלון על ידי הצבא הבבלי נזכר בשיר של המשורר היווני בן התקופה, אלקאיוס. זהו האזכור הראשון של מקום כלשהו בארץ ישראל בספרות היוונית הקלאסית.


9. בתקופה הפרסית 586-332 לפני סה"נ שגשגה אשקלון כעיר מסחר, חסותה של עיר הנמל צור -עיר בלבנון של ימינו. במהלך התקופה הפרסית עמדה העיר, כנראה, ברשות הצורים. סקילאכס קורא לה בשם "אשקלון עיר צורים". באותם ימים קיימו תושבי העיר חיי מסחר ענפים עם שכנתה מצרים, יעידו על כך אותם פסילים דמויי אלי מצרים שנמצאו בחפירות. הפיניקים (הצורים הם עיר אחת מתוך כמה ערי חוף שהיו לפיניקים מצור ועד אשקלון ועוד. בתק' הפרסית. התק' הפרסית = תק' שיבת ציון

           

10. שנת 332 לספירה נכבש האזור עי ההלניסטים אלכסנדר מוקדון (מתק' זו שרדו 1000 קברי כלבים ,שלא ברור למה נקברו כאן) 

  סרקופג מהמאה ה3 שנמצא באשקלון .

11. אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. הפילוסוף היווני תאופרסטוס (נפטר בסביבות 287 לפנה"ס) תיאר בספרו "מחקר על הצמחים" (אנ') את "הבצל האשקלוני". בתקופת שלטונו של יונתן הוופסי, התקבל הצבא החשמונאי באשקלון באהדה, וזאת בניגוד ליחסם של תושבי ערי החוף האחרות - התק' החשמונאית

בשנת 104 לפנה"ס הצליחו תושבי אשקלון להשיג אוטונומיה, על זאת מעיד תאריך העיר המתחיל משנה זו. בימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף שמדרום לכרמל עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, נשארה אשקלון עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם מצרים התלמיית.

12. הרומאים כובשים את א"י. אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני -העיר מגיעה לשיא גודלה ופריחתה , סופרים ופילוסופים יוונים רבים, כגון אנטיוכוס מאשקלון, היו מילידי העיר. שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה עשתורת שנתגלגלה באפרודיטה בתקופה ההלניסטית מטבעות אשקלון בין השנים 84–38 לפנה"ס נושאות את דיוקנאותיהם של המלכים התלמיים בתקופה זו, מה שמעיד על הקשרים ההדוקים עם מצרים התלמיית.

 ידוע, כי קהילה יהודית ישבה באשקלון כמה עשרות שנים לפני המרד הגדול ברומאים (66-71 לסה"נ). לפי תיאורו של יוספוס פלביוס נרצחו באשקלון בזמן המרד הגדול 2500 יהודים.

13. הורדוס, המאה הראשונה לפני הספירה מלך יהודה, שיש הסבורים שנולד באשקלון, האדיר את העיר וחיזק אותה. אולם היא לא נכללה במלכותו .הורדוס בונה פה כנראה בזיליקה. וחיים פה יהודים (מצ"ב תמונת הדמיה של שיחזור הבזיליקה מהגדולות שנמצאו בארץ)

מדרש איכה רבה א לט ציטוט של שתי זונות מאשקלון שרבות ...

ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה אמר רבי פנחס: עובדא הוה בתרתין נשין זניין באשקלון, דהויין מתכתשן דא עם דא. אמרה הדא לחברתא כד הויין מתכתשן דא עם דא: לית את אזלא מהכא, דחזיין אפיך כיהודיאתא. לבתר יומין אתרצית דא לדא, אמרא לה: על כולא שרי ושבק ליך, אלא על דאמרת לי חזיין אפיך כיהודיאתא, לא שרי ולא שביק ליך, לכך נאמר: ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה. [תרגום: שתי זונות באשקלון רבו זו עם זו, אמרה אחת לחברה, אפך - אף של יהודיה. לאחר זמן השלימו. אמרה לה: על הכל מחול לך, אבל שאמרת לי שאפי אף של יהודיה - על זאת אינו סולחת לך.]


סיפור: תלית 80 מכשפות באשקלון ע"י רבי שמעון בן שטח.

במשנה (סנהדרין ו,ד) מסופר שרבי שמעון בן שטח תלה שמונים נשים מכשפות באשקלון ביום אחד. מעשה זה היה לא כשורת הדין שהרי בית דין אינו יכול לדון בשני דיני נפשות ביום אחד. כמו כן לפי חכמים רק גברים נתלים לאחר סקילתם, ונשים כלל לא נתלות. הגמרא מסבירה שענישה זו נעשתה כהוראת שעה להרתיע את העם לפי הצורך שראה רבי שמעון בן שטח (נשיא הסנהדרין) באותו זמן. בירושלמי מובא הסיפור כולו ושם התבאר שנשים אלו היו מכשפות. רבי שמעון בן שטח נדר שלאחר שיעשה נשיא יטפל בבעיית המכשפים ובמעשה זה הוא קיים את נדרו. מכאן אנו למדים שתופעת הכישוף הייתה קיימת ונפוצה מאוד באותה תקופה. רבי שמעון בן שטח ראה בה בעיה כל כך רצינית שהתחייבות למיגור התופעה עשויה לזכות אותו בתפקיד הנשיא. כמו כן הוא הרשה לעצמו להשתמש בסמכויות ענישה חריגות כדי להרתיע את העוסקים בזה, להלן סיפור המעשה המובא בירושלמי כמופיע באוצר המדרשים.

 "משום שנדר להקב"ה שאם יעשה נשיא יתלה המכשפים... מה עשה רבי שמעון בן שטח הלך ביום המעונן ולקח עמו שמונים תלמידים נאים מאד ונתן להם שמונים מלבושים נקיים ונתן להם שמונים קדרות והעמידם תחת מערה אחת ואמר להם כשאני אצפר ואשרוק לבשו כליכם והכנסו אצלי מן המערה. הלך [אל המכשפות] וזעק "שמע ה' קולי אקרא חנני וענני איום איום", ופתחו לו. אמר להם שלכם אני. וקודם שנכנס לשם לבש נקיים, אמרו לו אנה הלכת, אמר להם בין הטיפות של הגשמים, אמרו תבקש שנעשה מאומה? אמר להם מה שברצונכם יש, האחת אמרה מה שאמרה והביאה לחם של כסף והאחרת אמרה מה שאמרה והביאה לחם של זהב, והאחרת אמרה מה שאמרה והביאה תבשיל של נחשת. אמרו לו מה תעשה אתה, אמר להם אשרוק ואביא לכם שמונים בחורים לבושים בגדים נאים ונקיים, אמרו לו אם בקשת עשה כך, שרק להם ולבשו מנייהו נקיים ועלו לגבייהו. כשנכנסו אמר להם ר"ש בן שטח כל אחד מכם יטעון האחת ויטלנה מן הארץ מפני שהמכשף אינו יכול לעשות כלום אם אין רגליו עומדות בארץ, וכן עשו. האי דעבדא פיתא אמר לה תעביד פיתא ולא יכלה אמר ליה זיל צלבה, עד דתלינן לכולהו. כדתנן ר"ש בן שטח תלה שמונים נשים מכשפות באשקלון".

14. תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה ותקופת התלמוד חיו באשקלון לא-יהודים לצדם של יהודים. בספרות התלמודית נחשבה אשקלון לעיר העומדת בגבול הארץ, והיו חילוקי דעות לגבי שייכותה לארץ ישראל: "רבי יהודה אומר: מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום" (גיטין א ב). במהלך התקופה הרומית הייתה אשקלון ידועה בשנאתה ליהודים. החיבור הלטיני "תיאור כל העולם ועמיו" (אמצע המאה ה-4) מציין כי אשקלון מפורסמת בשל מתאבקיה (סוג של האבקות חופשית)

בתק' הביזנטית במפת מידבא (המאה ה6 לספירה) מופיע אשקלון כעיר משמעותית .העיר הופכת לאימפריית יין אזורית .

בעיר היו כמה בתי כנסת ונמצאו כתובות ועיטורים וכן נמצא כאן כתובת 24 משמרות כהונה.

15. בשנת 644 לספירה נכבשת ע"י המוסלמים . "שבחים של העיר אשקלון" מרוממים את העיר כדי לגרום לאנשים לבוא לכאן...

16. התק' הפאטמית מגיע ראשו של חוסיין בנו של עלי (שיעי) בקרב קרבלה הוא נהרג.

הפאטמים, השושלת הפאטמית או אלפאטמיון (ערבית: الفاطميون, על שמה של פאטמה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים. המונח "פאטמי" מתייחס לעיתים גם לנתיני הח'ליפות. העלית השלטת השתייכה לענף האסמאעילי של השיעה. הח'ליפים הפאטמים היו גם אימאמים שיעים, והייתה להם חשיבות דתית בעיני המאמינים האסמאעילים.

הם בנו מבנה מקאם חוסיין -כיום ליד מחלקת יולדות בבי"ח ברזילאי, היה שם את שרידי ראשו של חוסיין משם הוא הועבר למסגד גדול בקהיר.

 


"אשקלון היא עיר חשובה השוכנת לחוף ים. עצי השקמה גדלים בה

בשפע ומצטיינים בגודלם... אשקלון היא עיר נהדרת... נעימה ובנויה

בטוב טעם" ( מתוך תיאורו של הגיאוגרף מוקדסי משנת 985 לסה"נ). 

17. בשנת 1099 צלבנים בקרבות קשים . בין מוסלמים לצלבנים באשקלון. ללא הצלחת כיבוש צלבני

54 שנים יש כאן באשקלון מאחז מוסלמי פאטמי. הצלבנים מכתרים את המקום .

1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי ב53 מגדלים והייתה העיר האחרונה שעמדה בפני הצלבנים.

1153 הצלבנים צרים 7 חודשים על התל ונכבשת עד 1187. שנת קרב קרני חיטין,

 4 שנים אין צלבנים בארץ . ואז חוזרים עד 1247

18. בשנת 1260 הממלוכים=ביבארס באים וכובשים את אשקלון. ומחריב את המקום עד היסוד 

(אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין ביבארס אל-בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביבארס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277) הידוע בשם בַּיְבַּארְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260) 

סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטאן הממלוכי, ביבארס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה מכך ננטשה העיר.



"...באשקלון מונומנטים קדומים רבים... אשקלון נמצאת במקום נישא מעל פני הים... תושביה שותים מי בורות המצטיינים בטיבם. כיום העיר חרבה ואין בה תושבים."

(מתוך תיאורו של אבו אלפידא משנת 1321.)

 

כללי- אשקלון יתרונות התיישבותיים ,מסחריים, חקלאיים :

1. אשקלון יושבת על דרך הים ויש לה נמל מסחרי שקיים יחסי מסחר עם האימפריה המצרית לאורך אלפי שנים . 

2. סביב תל אשקלון נמצאו כ 60 בארות מים -מי התהום כאן גבוהים - חפירה של4 מטר מתחת לאדמה מגיעים למים -מה שנתן לעיר יתרון גדול מאוד לאורך אלפי שנים .

3. סביב העיר יש מקום רחב לחקלאות. מסביב לעיר היו כפרים ובתי חווה, שבהם גידלו דגנים, תמרים, גפנים וירקות. זן מיוחד של בצל "סקליון" – בצלי שאלוט נושא עד היום את שמה של אשקלון.(בתק' הרומית ביזאנטית) 

דמק"ה= דרך ,מים ,קרקע, הגנה . 

By meirsc April 23, 2023
הסיפור הישראלי שלנו משחק משפחתי \ קהילתי ליום העצמאות ה75! כי רב המשותף על המפריד . כללי המשחק: מתחלקים לקבוצות של 4-6 חברים\חברות. לכל קבוצה נותנים שתי שאלות ועליהם עונה כל חבר קבוצה . איסוף: מנחה הפעילות מזמין חבר אחד מכל קבוצה להציג בפני כל המשתתפים תשובה אחת . אפשר כמובן להמשיך בסבבים נוספים דרך נוספת : בסגנון -תוכנית הטלוויזיה "סליחה מה השאלה" כשמעלים 2 משתתפים לענות על השאלה בכמה סבבים. ה משחק מביא למרכז את המשותף לכולנו 
By מאיר שוורץ May 11, 2022
מערך הדרכה לבית הבובות באושוויץ 1 סיפורו של צופן סודי ,שפלותו של האדם , ונצחון הרוח כתב בכאב: מאיר שוורץ שושן פורים תשע"ט 3-9102 הקדמה: המהלך המסע לפולין אנחנו נפגשים עם מראות וזוועות קשים . יש שם את תאי הגזים ועמודי התליה ויש את בורות הירי . ויש מקומות שהם בעיניי קשים יותר – כן . במאמר זה אבקש להמחיש את נבלותו הגדולה של האדם מול איימת ימי השואה והמלחמה. ולאומת זאת אבקש להראות את התנהגותם של אנשים שגם בבור העמוק ביותר שידעו הנאצים להקים- אושוויץ ,בחרו אנשים מסוימים לנהוג באנושיות מעוררת השתהות וכבוד. המאמר יעסוק בבית הבובות שפעל בבלוק , 42 באושוויץ 1. מקום וסיפור שרבים מדלגים עליו כי קשה להעמיד מודרכים מול הבלוק האדום ולספר מה קרה שם בפנים, בתקופת השואה בנוראה . אז מי היה "הגאון" שחשב על הרעיון ? ומי ברך על קיומו ? מי "זכה" לקבל רשות להכנס למבנה הזה ומי הוכרחו לבצע מעשים קשים בעל כורן? מי נכנסו לשם כפרס ? ומי לא הוכנס לשם ,כי אסור לו ולה להיות חלק מהפריווילגיה ה"אנושית הזאת" ? מה הקשר של רבי מאיר בעל הנס למקום הזה. ואיך צופן בעל 2 אותיות הופך לסמל הניצחון . בלוק 42 באושוויץ מיד אחרי שנעבור את השער ומעליו השלט : " העבודה משחררת" ,נראה מצד שמאל ,את בלוק 92 . (מול מקום ישיבת התזמורת) ב"בלוק 42 "נאנסו נשים במהלך היום על ידי אסירים מועדפים. על פי מרבית העדויות, בשל חוקי הגזע שימשו במקום אסירות לא-יהודיות . המקום פעל 1943 והוקם ביוזמת היינריך הימלר שחשב שתגמול האסירים – בשנים 1945 יביא להעלאת פריון העבודה במחנה וימנע הומוסקסואליות. בספרו ''בית הבובות" מתאר הסופר שורד אושוויץ יחיאל די-נור ( ק. צטניק( את סיפורה של אחות הגיבור, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי. על פי הספר, הנשים היו חייבות להעמיד פני נהנות - אחרת הן היו צפויות לעונש מוות. "אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת'' -מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS. לאסירים אשר הנאצים היו מרוצים מהם הוענקו תלושים בהם יכלו להשתמש כדי להיעזר בשירותי המקום. התלושים לא הוענקו לכל אסיר שעבד קשה, אלא רק לאסירים בעלי ערך מיוחד - למשל, כאלו שהנאצים יכלו להרוויח משיתוף פעולה עימם, כגון חברי מחתרת ובשום פנים ואופן לא ניתנו לאסירים יהודים. לדברי האסיר ריצ'רד דקאו, אסירים שהיו במצב גופני ירוד לא קיבלו גם הם תלושים: ''אם רצית אישור, היית צריך להסתדר עם איש ה-SS, הפ נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו כטבחים או ספרים של אנשי ה-SS, הם קיבלו אישורים. אני קיבלתי שני אישורים. "רציתי רק להתחבק איתה כמה שיכולתי, עברו שלוש שנים וחצי מאז שנאסרתי. שלוש שנים וחצי בלי אישה" - ריצ'רד דקאו, אסיר פולני ממכבי האש של אושוויץ. נראה שהאסירות אשר עבודתן הייתה בבית הבושת חיו "חיים טובים" (הגרשיים תוספת שלי) יחסית לחיי אסירים אחרים במחנה. הן קיבלו תזונה טובה יותר וגישה למוצרי מותרות כל כניסה להריון או חולי )למשל, מחלת מין( העמידה אותן בסכנה מיידית, כיוון שנשים אשר קרה להן אחד מהשניים לא נראו עוד. "בית זונות ששימש בעיקר אסירים פוליטיים גרמנים ופולנים תמורת תשלום של מארק אחד – תור היה מסתדר ברחוב לפני בלוק 92 שם סידרו בקומה ראשונה עשרים חדרים למטרה זאת- כל בחורה קיבלה לקוחות 5 פעמים אחרי מפקד הערב- כל סיבוב בן עשרים דקות.'' אסיר פוליטי שנמצא באושוויץ. — DANEMAN FRANZ על פי חוקי הגזע הנאצים נאסרו מכל וכל יחסי מין בין "ארים" לבין יהודים. כך שאסירים יהודים מעולם לא קיבלו תלושים למקום. לכן הדעה הרווחת היא כי אסירות יהודיות לא נלקחו לבית הבושת . אם כי קיימות גם עדויות על יחסים אסורים בין חיילי אס. אס. גרמנים ליהודים. עד כאן נתונים "יבשים " על המקום ופועלו כפי שליקטתי מויקיפדיה . ספר חדש בשם ''בתי הבושת של מחנות הריכוז'' (Das KZ bordell) מאת רוברט זומר יליד מזרח גרמניה. מספר על 11 בתי בושת כאלו שפעלו בכמה מחנות ריכוז . בספרו מציין זומר שבמחנה אושוויץ הועסקו עשרות נשים בעל כורחן בעבודה הבזויה והקשה הזאת .ולכן לקרוא להן זונות זה לא הוגן ולא נכון. רק לדמיין את האשה \האסירה\ העבד שהופכת בעל כורכה ממורה,רואת חשבון או עו"ד לבובה בבית הבובת נשמע מזעזע . וכול עונשה על שהייתה יפה... "הובטח להן שישוחררו כעבור חצי שנה אם יעבדו שם, אך ההבטחות לעולם לא כובדו", אמר ההיסטוריון . הן נדרשו לספק מין לאסירים נבחרים מדי ערב, בין השעות שמונה לעשר בלילה, ובימי ראשון בצהריים. "בתי הבושת מבטאים מימד נוסף של הזוועה הנאצית, שבמסגרתה קורבנת הנאצים נדרשו לבצע עבירות בנשים", אמר זומר. ( - תיאורו ,ברגע שהאס.אס היה מנפיק אישור להפעלת בית בושת, האסירים של זומר שראיין מספר אסירי מחנות : הזכאים לביקור היו עוברים בדיקות רפואיות. אם שמם הוקרא במסדר הערב, הם הוצעדו אל מבנה שבו רופא בדק את אברי המין שלהם. אפילו יחסי המין עצמם התקיימו תחת עיניהם הפקוחות של הסוהרים, ותועדו ביומני האס.אס. "היו להם חורי הצצה", הסביר זומר, "... 11 דקות של ... בתנוחה המיסיונרית הורשו לאסירים") בעומדי עם תלמידים מול המקום הנורא הזה אני אומר שהם : "מבחינתי יש באושוויץ מקומות יותר קשים מתאי גזים " .המקום הזה "הפלנטה האחרת" הוא מקום של מוות כאן רצחו בני אדם .אבל כאן לפני שרצחו בני אדם רצחו את התמימות ,רצחו את האנושיות ! אז אני מספר להם מה היה במקום הנורא הזה. מוסיף ואומר: האמת ,שלא ראוי שנדבר על מה שהיה כאן, אז למה אני בכלל מרשה לעצמי לעמוד כאן ולספר (בעיניים עצומות אני מתבייש להסתכל לתלמידים בעיניים) כי תאי גזים היו ואינם עוד .ניצול ורישעות קיימת גם היום . ואת זה אני מבקש לברר ולהראות שאנחנו בני אדם ! אנחנו לא ניתן לזה יד! היו אסירים שנכנסו פניה ורק חיבקו את האסירה ולא עשו איתה את המעשה . וזו גדלות נפש. קשה להעמיד אותנו בכלל בהבנת ,ההתמודדות של הנשים המסכנות שאולצו והפכו לאנוסות בעל כורחן . הגרמנים לא זו בלבד קיעקעו על זרוען את מספרי האסיר לאסירות אלו הוסיפו וקיעקעו על החזה גם את אות הקלון זונת שדה. שאלות נוספות שאני מעלה למחשבה: 1. יהודים לא נכללו בכלל ב"חגיגה" אנחנו היינו אונטרמענטש= תת אדם ואנו לא ראויים לא להיות הבנות בתוך הבית ולא האסירים המתוגמלים. (יש מי שיגיד למזלנו...) 2. שימו לב שהיה אסיר אחד לפחות (ריצרד דקאו) שסיפר שהוא היה נכנס פנימה והיה רק מחבק את הבת .איזה אנושיות מדהימה. גם בתוך בית הבובות היו שידעו לשמור על צלם האדם . סיפור בתוך סיפור א' : לקבוצות מתאימות אני ממשיך ומספר על רבי מאיר בעל הנס ,שהציל את גיסתו מקובה של זונות . אושוויץ לא היה המקום הראשון בעולם שכובשים אכזריים השתמשו בנשים לצורך פרס למיוחסים... אחותה של ברוריה אשתו של רבי מאיר נלקחה לקובה של זונות =בית זונות רומי .ואולצה לעשות מה שעושים שם . רבי מאיר בעל הנס ,מגיע לשם ופודה אותה במעשה ניסים – הסיפור במלואו מסופר במסכת עבודה זרה דף יח' עמוד א' מצ"ב הסיפור : ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי .אמרה לו: זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות . שקל תרקבא דדינרי ואזל, אמר: אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא, אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא. אזל נקט נפשיה כחד פרשא .אמר לה: השמיעני לי ,אמרה ליה: דשתנא אנא . אמר לה: מתרחנא מרתח ,אמרה לו: נפישין טובא )ואיכא טובא הכא( דשפירן מינאי . אמר: ש"מ לא עבדה איסורא ,כל דאתי אמרה ליה הכי . אזל לגבי שומר דידה ,א"ל: הבה ניהלה ,אמר ליה: מיסתפינא ממלכותא ,אמר ליה: שקול תרקבא דדינרא, פלגא פלח ופלגא להוי לך . א"ל: וכי שלמי מאי איעביד ?א"ל: אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת . א"ל: ומי יימר דהכי איכא] ? א"ל השתא חזית .[הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי, שקל קלא שדא בהו, הוו קאתו למיכליה[, אמר :אלהא דמאיר ענני! שבקוה, ויהבה ליה. סיפור בתוך סיפור ב' : אחד האסירים המפורסמים באושוויץ היה יחיאל דינור = ק.צטניק . שכתב גם על בית הבובות . קצטניק סיפר שכול יום ובמצבים קשים הייתה לו תפילה מיוחדת שאמר: והיא גם כתובה בדף הראשון של כול ספריו. צופן בן 2 אותיות : א.ד.מ.ע = אלוהה דרבי מאיר ענני. על ידי צופן זה שיחרר רבי מאיר את אחות אשתו מבית הזונות הרומי .כפי שראינו לעיל ועל ידי צופן זה נגאל ק. צטניק מאושוויץ – כפי שהוא מעיד על עצמו . א.ד.מ.ע. "… כוחו של לחש זה אני מאמין חילצני מאושוויץ". 1 – קצטניק אך כאן לא נגמר הסיפור ידוע מההיסטוריה על יהודיה אחת, שהייתה בבית בובות .(כנראה שהצליחה להסתיר, את יהדותה). הרב אפרים אושרי כותב על כך בסיפרו שו"ת ממעמקים חלק א' סימן כז' . איתמר לוין מביא את הסיפור במלואה בספרו "אותיות של אש". עמ': 431-432 אספר במילים שלי: מסופר על אישה צעירה ,ממשפחה מכובדת מהעיר קובנה )ליטא( שחזרה אחרי המלחמה ופגשה את בעלה .ילדיהם נרצחו כולם ע"י הנאצים יש"ו. הבעל ראה שעל זרועה של אשתו ,חקוק הכיתוב הנורא: "זונת שדה" (במקומות מסוימים חקקו את המספר על הזרועה). הבעל נרתע מלחזור לאשתו . האישה והבעל הלכו בוכים לרב אפרים אושרי . הוא שמע את הסיפור ובבכי תמרורים , ואמר להם )ביקש( אותם לחזור לחיות כזוג ולהקים בית נאמן בישראל . וכך היה וזכו לגדל, דור חדש . התשובה מדהימה וכדאי לראות את הדברים המדויקים . בהדרכה אני מספר את הסיפור בעל פה בלי להיכנס לעומק התשובה . ואומר למודרכים: תראו כמה מפלצתיים היו הנאצים ועם מה האנשים הגיבורים , ששרדו נאלצו להתמודד. המקום הזה הוא אחד משיאי שיפלותו של האדם. סיכום: הרשע בעולם לא התחיל באושוויץ הנאצים לא המציאו את האכזריות והרע. הם הביאו אותו לשיאים חדשים . קובע של זונות ובית הבובות הן שתיהן מעשה שטן אנושי . תפקידני לדאוג שאושוויץ על כול חלקיה ופרטיה , לא ישכח והדברים לא יקרו שוב – לעולם לא עוד! רעיון דומה מופיע אצל פרימו לוי בספרו "השוקעים והניצולים" בו הוא טוען שהשואה היא הליכה של בני-אדם למצב קיצוני ביותר, שבו מתקיימות תופעות קיצוניות, כמצפן בקוטב הופכת דעתו של האדם להיות סתורה עוד יותר. כה קיצונית היא ההליכה לאושוויץ עד אשר אי אפשר להעלותה על הכתב ולכן תמיד תישאר חידה. אם את אושוויץ בני אדם בראו אזי המסר החשוב של המחבר הוא כי אסור לשכוח את אושוויץ, "אם אושוויץ תישכח אזי בני אדם אינם ראויים להתקיים". meirsc@gmail.com : להערות ותגובות מאיר שוורץ
By מאיר שוורץ May 11, 2022
תאריכון מחתרת ניל"י זכרון יעקב – מאיר שוורץ 2-5-2022 פעילות המחתרת התקיימה למשך שנה ועשרה חודשים בשנים 1915-1917 כל תקופת פעילות המחתרת אהרון אהרונסון (שר החוץ) מסתובב בעולם ויוצר קשר עם הבריטים ,בפועל שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג מנהלים את ענייני רשת הריגול בזיכרון יעקב ועתלית.
לכל המאמרים
Share by: