Blog Layout
תאריכון מחתרת ניל"י זכרון יעקב – מאיר שוורץ 2-5-2022
פעילות המחתרת התקיימה למשך שנה ועשרה חודשים בשנים 1915-1917
כל תקופת פעילות המחתרת אהרון אהרונסון (שר החוץ) מסתובב בעולם ויוצר קשר עם הבריטים ,בפועל שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג מנהלים את ענייני רשת הריגול בזיכרון יעקב ועתלית.
| הערה | מאורעות | תאריך |
|---|---|---|
| מתוך 85,000 יהודים בארץ 25,000 יהודים מתים 10,000 מגורשים (מגורשי ת"א) כ1,100 תושבים בזיכרון יעקב ואליהם מצטרפים כ1,000 מגורשים . השילטון הטורקי מתעמר ביהודים. | הטורקים מגרשים מרעיבים וגוזרים גזרות קשות על היהודים בארץ (גרוש יפו ) בהמשך גרוש נוסף בערב פסח 1917 תרע"ז | חורף 1914 |
| אבשלום פיינברג מנהל החווה החקלאית של אהרון אהרונסון מציע לאהרון להקים את המחתרת. | מוקמת מחתרת ניל"י | תחילת 1915 |
| אבשלום פיינברג ממשיך לנהל את חוות הניסיונות בחדרה ובעתלית (שתי חוות נפרדות) | אהרון אהרונסון נוסע בכל העולם לנסות ליצור קשר עם הבריטים – מצרים, ברלין, טורקיה, אנגליה | אביב-קיץ 1915 |
| .קולונל ווילי במצרים מסכים לשיתוף הפעולה למרות שיש לבריטים מטוסי צילום והאזנות סתר על הצבא הטורקי והגרמני | אהרון אהרונסון מנסה ליצור קשר עם האנגלים ולקבל את הסכמתם לקבל מידע מאנשיו בארץ | 8/1915 |
| פריסה ארצית: רשל"צ: נעמן בלקינד דרום: אליהו מזי"א- פועל אצל מפקד הטורקים בדרום בהג'ת ביי. סוריה: איתן בלקינד עפולה תחנת רכבת -מוקם קיוסק ע"י דוד סוקולוביץ עתלית וזיכרון יעקב: מפקדה – אבשלום פיינברג ושרה אהרונסון ירושלים: נחום וילבוביץ דר' משה נוימן-רופא צבאי בכיר בצבא .העותומני | פריסת אנשי רשת הריגול בארץ (עדין אין לה שם) איסוף מידע והעברתו לעתלית שרה מקבלת את המידע | מקיץ 1915 |
| פתיחת החלון בבית אהרונסון (ליד בית התותחן כיום) כסימון לפגישה בלילה . העברת מיידע בתיק גב קטן לאוניה בחופי עתלית | הבריטים מגיעים עם אוניה לחופי ישראל | 16/3/1916 |
| לישנסקי נפצע ובורח אבשלום נהרג | יוסף לישנסקי ואבשלום פיינברג יורדים למצרים בדרך אוספים מידע נתקלים בבדואים מתפתח קרב יריות | 19-20/1/1917 |
| -בשווי של 20-25,000 לירות טורקיות בזהב. בהמשך מועברים עוד כספים . | העברת כספים מאוניית מנאגם למאיר דיזינגוף | 27/1/1917 |
| בפי אנשי ניל"י נקראה הספינה "מנחם" הקצין הבריטי עונה להם (באנגלית) ניל"י זה שם יפה לבחורה... | אונייה בריטית צבאית בשם: מנאגם, באה לקבל את המידע בעתלית מפקד האונייה, שואל את אהרון אהרונסון מה שם המחתרת שלכם ? ליובה שניאורסון שיושב בירכתיים ולומד תנ"ך אומר :נקרא למחתרת ניל"י –"נצח ישראל לא ישקר" -שמואל א' טו' | 19/2/1917 |
| שבר גדול ברשת הריגול. | נודע בזיכרון יעקב על מות אבשלום פיינברג | אמצע פבואר 1917 |
| היונה נתפסת ע"י המפקד האזורי הטורקי (הקיימקם) אחמד בק בקיסריה. | משלוח יוני דואר מעתלית . שרה מצפינה את הסודות בשיטת הא-ת ב-ש בשפה הלטינית . | 4/9/1917 |
| הטורקים מאיימים על תושבי המושבה . | היונה מוצגת במלון גרף בזיכרון יעקב אימה ופחד נופלים על התושבים. | |
| נעמן בלקינד יוצא למצרים | 9/9/1917 | |
| נעמן נתפס בדרך ע"י בדואים מוסגר לטורקים נמצאים עליו פתקים סודיים הוא מעונה ומדבר. | 13/9/1917 | |
| נודע בזיכרון יעקב שנעמן נתפס | 17/9/1917 | |
| סוכם שהיא תעלה לאוניה ב27-9 האונייה לא הגיע... | מפנים באוניית מנאגם הבריטית את אשתו של סם(שמואל) אהרונסון -חבר במחתרת שרה לא מוכנה להתפנות למרות תחנונים של אהרון | 25/9/1917 |
| מחלוקת קשה במחתרת איך להמשיך מכאן | ||
| -ימי העינויים. והלשנות של כמה מנשות המושבה (מעבר מבית לבית עם חיילים טורקיים ...) | פלוגת חיילים טורקיים מכתרת את זכרון יעקב | אוקטובר 1917 - חג סוכות |
| הטורקים מחפשים את מפקד המחתרת לטענתם "טוביאן" -יוסף לישנסקי . הטורקים מענים כל אחד בנפרד בבתים אחרים... ראובן שוורץ הבריח פתק ובו ביקש שבנו שייוולד יקרא עשהאל. | מוכתר המושבה ניידרמן נאסר ומעונה אפרים פישל אהרונסון אבא של... נאסר ומעונה . שרה יחד עם אשתו של יוסף לישנסקי (רבקה) ושני ילדיהם (עבריה וטוביה) נאסרים שרה מעונה קשות .-שלושה ימים . ראובן שוורץ (אחיין של אהרונסון -האימהות אחיות) מעונה ונפטר תוך כדי עינויים -יש אומרים ששם קץ לחיו . | סוכות 1917 |
| אשת המוכתר ניידרמן מחביאה אותו בקיילר -מערה מתחת לביתם (ניתן לראות את המערה בחצר בית המוכתר -מול מרכז המידע החדש ) יוסף בורח להרים ומשם לכיוון מטולה. נתפס ומוסגר לטורקים | יוסף לישנסקי מגיע לזיכרון יעקב | סוכות 1917 |
| שרה מגיעה לבית אהרון אהרונסון (מול ביתם באותה "חקורה"-חצר) כותבת צוואה ויורה בעצמה. בכתבי המפקד הטורקי המקומי שרה מכונה "מלכת ישראל" כי הלכה פצועה ובגאווה וראש מורם לביתה למרות ההשפלות (סמסונוב) | הטורקים רוצים להעביר את שרה לכלא בנצרת ומשם לדמשק .שרה לא מוציאה מידע. אך נותנים לה ללכת הבייתה (בלוויית שוטרים טורקיים ) להתקלח ולהחליף בגדים. אנשי המושבה המפוחדים זורקים עליה עגבניות ומבזים אותה -הטרקים "הבטיחו" לאנשי זכרון יעקב שיעשו להם מה שעשו לארמנים אם לא יסגירו את יוסף לישנסקי (אסור לשפוט...) | 5/10/1917 |
| דר' הלל יפה מתאר ביומנו מה קרה בבית בימים אלו... | רופא המושבה דר' הלל יפה הוזעק לעזרתה שרה גוססת שלושה ימים אך כותבת לרופא בבקשה אל תציל אותי. | |
| רק אחרי שנים מוקמת מצבה על קיברה... | שרה מתה מפצעיה ונקברת בבית העלמין בזיכרון יעקב ליד אימה שלה מלכה אהרונסון | איסרו חג סוכות 1917 |
| יוסף דווידסקו איש זכרון יעקב מוביל את הכוחות בגליל התחתון וזוכה בעיטור גבורה מהצבא הבריטי ועוד. | הבריטים כובשים את הארץ בסיוע אנשי מחרת ניל"י | 9-11/12-1917 |
| למרות בקשות של הבריטים מהטורקים לשחרר אותם ורצונם לשלם כסף רב תמורתם . | יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד נתלים בדמשק | 15-16/12/1917 |
השגי המחתרת:
מתוך כנס לציון 100 שנה למחתרת ניל"י 10-1917.
1. הפצת הידיעות על רצח העם הארמני בעולם.
2. קשר חשוב עם יהדות העולם ויצירת ההדהה ציבורית לנעשה בארץ ע"י פרסום ידיעות בעיתונות העולם וקשר עם ממשלות.. העברת כספים לתוך הארץ וסיוע ליהודים המצב בארץ היה קשה מאוד.
3. העברת מיידע חיוני לבריטים, מידע אנושי חיוני ומדויק היחיד שיש לבריטים בארץ (לדבריהם) (אחרי פתיחת הארכיונים התגלו כתבים של קולונל ווילי שכתב בשבח המחתרת)
4. המודיעין של ניל"י הגיע באיחור לכן היה ניסיון להפעיל יוני דואר אך הדבר נכשל.
5. הקמת רשת ריגול שלימים לימדה את ועדת הצירים על הצורך בהקמת רשת ריגול ארצית.
6. אפרים הלוי מפקד המוסד לשעבר : צריבת הDNA במוסד הישראלי ובש.ב.כ שעל ידיעות חשובות מוסרים את הנפש של הלוחמים .
7. יצירת קשר טוב עם ראשי האוייב, לאהרון אהרונסון היה קשר טוב עם מפקד הטורקים בארץ ג'אמל פאשה. (ועד היום שומרים על קשר עם ראשי האוייב)
8. מודיעין מעצב מציאות ,ראיית הנולד .
לימים דר' חיים ויצמן (יו"ר ועדת הצירים מצרף את אהרון אהרונסון לועדה וזה רואה את הצהרת בלפור לפני פרסומה ,מסייע בהקמת מערך הריגול הישראלי לפני קום המדינה ועוד ועוד.
דוד אידר (מחליפו של חיים ויצמן לזמן קצר) מבקש מליובה שניאורסון (זה שנתן את השם למחתרת) להקים את מחלקת הביון הכללית .
המחיר: מחתרת ניל"י איבדה 5 אנשים מתוך 32 חברי המחתרת – אבשלום פיינברג, שרה אהרונסון, ראובן שוורץ, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד הי"ד.
הסיפור הישראלי שלנו משחק משפחתי \ קהילתי ליום העצמאות ה75! כי רב המשותף על המפריד . כללי המשחק: מתחלקים לקבוצות של 4-6 חברים\חברות. לכל קבוצה נותנים שתי שאלות ועליהם עונה כל חבר קבוצה . איסוף: מנחה הפעילות מזמין חבר אחד מכל קבוצה להציג בפני כל המשתתפים תשובה אחת . אפשר כמובן להמשיך בסבבים נוספים דרך נוספת : בסגנון -תוכנית הטלוויזיה "סליחה מה השאלה" כשמעלים 2 משתתפים לענות על השאלה בכמה סבבים. ה משחק מביא למרכז את המשותף לכולנו
מערך הדרכה לבית הבובות באושוויץ 1 סיפורו של צופן סודי ,שפלותו של האדם , ונצחון הרוח כתב בכאב: מאיר שוורץ שושן פורים תשע"ט 3-9102 הקדמה: המהלך המסע לפולין אנחנו נפגשים עם מראות וזוועות קשים . יש שם את תאי הגזים ועמודי התליה ויש את בורות הירי . ויש מקומות שהם בעיניי קשים יותר – כן . במאמר זה אבקש להמחיש את נבלותו הגדולה של האדם מול איימת ימי השואה והמלחמה. ולאומת זאת אבקש להראות את התנהגותם של אנשים שגם בבור העמוק ביותר שידעו הנאצים להקים- אושוויץ ,בחרו אנשים מסוימים לנהוג באנושיות מעוררת השתהות וכבוד. המאמר יעסוק בבית הבובות שפעל בבלוק , 42 באושוויץ 1. מקום וסיפור שרבים מדלגים עליו כי קשה להעמיד מודרכים מול הבלוק האדום ולספר מה קרה שם בפנים, בתקופת השואה בנוראה . אז מי היה "הגאון" שחשב על הרעיון ? ומי ברך על קיומו ? מי "זכה" לקבל רשות להכנס למבנה הזה ומי הוכרחו לבצע מעשים קשים בעל כורן? מי נכנסו לשם כפרס ? ומי לא הוכנס לשם ,כי אסור לו ולה להיות חלק מהפריווילגיה ה"אנושית הזאת" ? מה הקשר של רבי מאיר בעל הנס למקום הזה. ואיך צופן בעל 2 אותיות הופך לסמל הניצחון . בלוק 42 באושוויץ מיד אחרי שנעבור את השער ומעליו השלט : " העבודה משחררת" ,נראה מצד שמאל ,את בלוק 92 . (מול מקום ישיבת התזמורת) ב"בלוק 42 "נאנסו נשים במהלך היום על ידי אסירים מועדפים. על פי מרבית העדויות, בשל חוקי הגזע שימשו במקום אסירות לא-יהודיות . המקום פעל 1943 והוקם ביוזמת היינריך הימלר שחשב שתגמול האסירים – בשנים 1945 יביא להעלאת פריון העבודה במחנה וימנע הומוסקסואליות. בספרו ''בית הבובות" מתאר הסופר שורד אושוויץ יחיאל די-נור ( ק. צטניק( את סיפורה של אחות הגיבור, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי. על פי הספר, הנשים היו חייבות להעמיד פני נהנות - אחרת הן היו צפויות לעונש מוות. "אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת'' -מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS. לאסירים אשר הנאצים היו מרוצים מהם הוענקו תלושים בהם יכלו להשתמש כדי להיעזר בשירותי המקום. התלושים לא הוענקו לכל אסיר שעבד קשה, אלא רק לאסירים בעלי ערך מיוחד - למשל, כאלו שהנאצים יכלו להרוויח משיתוף פעולה עימם, כגון חברי מחתרת ובשום פנים ואופן לא ניתנו לאסירים יהודים. לדברי האסיר ריצ'רד דקאו, אסירים שהיו במצב גופני ירוד לא קיבלו גם הם תלושים: ''אם רצית אישור, היית צריך להסתדר עם איש ה-SS, הפ נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו כטבחים או ספרים של אנשי ה-SS, הם קיבלו אישורים. אני קיבלתי שני אישורים. "רציתי רק להתחבק איתה כמה שיכולתי, עברו שלוש שנים וחצי מאז שנאסרתי. שלוש שנים וחצי בלי אישה" - ריצ'רד דקאו, אסיר פולני ממכבי האש של אושוויץ. נראה שהאסירות אשר עבודתן הייתה בבית הבושת חיו "חיים טובים" (הגרשיים תוספת שלי) יחסית לחיי אסירים אחרים במחנה. הן קיבלו תזונה טובה יותר וגישה למוצרי מותרות כל כניסה להריון או חולי )למשל, מחלת מין( העמידה אותן בסכנה מיידית, כיוון שנשים אשר קרה להן אחד מהשניים לא נראו עוד. "בית זונות ששימש בעיקר אסירים פוליטיים גרמנים ופולנים תמורת תשלום של מארק אחד – תור היה מסתדר ברחוב לפני בלוק 92 שם סידרו בקומה ראשונה עשרים חדרים למטרה זאת- כל בחורה קיבלה לקוחות 5 פעמים אחרי מפקד הערב- כל סיבוב בן עשרים דקות.'' אסיר פוליטי שנמצא באושוויץ. — DANEMAN FRANZ על פי חוקי הגזע הנאצים נאסרו מכל וכל יחסי מין בין "ארים" לבין יהודים. כך שאסירים יהודים מעולם לא קיבלו תלושים למקום. לכן הדעה הרווחת היא כי אסירות יהודיות לא נלקחו לבית הבושת . אם כי קיימות גם עדויות על יחסים אסורים בין חיילי אס. אס. גרמנים ליהודים. עד כאן נתונים "יבשים " על המקום ופועלו כפי שליקטתי מויקיפדיה . ספר חדש בשם ''בתי הבושת של מחנות הריכוז'' (Das KZ bordell) מאת רוברט זומר יליד מזרח גרמניה. מספר על 11 בתי בושת כאלו שפעלו בכמה מחנות ריכוז . בספרו מציין זומר שבמחנה אושוויץ הועסקו עשרות נשים בעל כורחן בעבודה הבזויה והקשה הזאת .ולכן לקרוא להן זונות זה לא הוגן ולא נכון. רק לדמיין את האשה \האסירה\ העבד שהופכת בעל כורכה ממורה,רואת חשבון או עו"ד לבובה בבית הבובת נשמע מזעזע . וכול עונשה על שהייתה יפה... "הובטח להן שישוחררו כעבור חצי שנה אם יעבדו שם, אך ההבטחות לעולם לא כובדו", אמר ההיסטוריון . הן נדרשו לספק מין לאסירים נבחרים מדי ערב, בין השעות שמונה לעשר בלילה, ובימי ראשון בצהריים. "בתי הבושת מבטאים מימד נוסף של הזוועה הנאצית, שבמסגרתה קורבנת הנאצים נדרשו לבצע עבירות בנשים", אמר זומר. ( - תיאורו ,ברגע שהאס.אס היה מנפיק אישור להפעלת בית בושת, האסירים של זומר שראיין מספר אסירי מחנות : הזכאים לביקור היו עוברים בדיקות רפואיות. אם שמם הוקרא במסדר הערב, הם הוצעדו אל מבנה שבו רופא בדק את אברי המין שלהם. אפילו יחסי המין עצמם התקיימו תחת עיניהם הפקוחות של הסוהרים, ותועדו ביומני האס.אס. "היו להם חורי הצצה", הסביר זומר, "... 11 דקות של ... בתנוחה המיסיונרית הורשו לאסירים") בעומדי עם תלמידים מול המקום הנורא הזה אני אומר שהם : "מבחינתי יש באושוויץ מקומות יותר קשים מתאי גזים " .המקום הזה "הפלנטה האחרת" הוא מקום של מוות כאן רצחו בני אדם .אבל כאן לפני שרצחו בני אדם רצחו את התמימות ,רצחו את האנושיות ! אז אני מספר להם מה היה במקום הנורא הזה. מוסיף ואומר: האמת ,שלא ראוי שנדבר על מה שהיה כאן, אז למה אני בכלל מרשה לעצמי לעמוד כאן ולספר (בעיניים עצומות אני מתבייש להסתכל לתלמידים בעיניים) כי תאי גזים היו ואינם עוד .ניצול ורישעות קיימת גם היום . ואת זה אני מבקש לברר ולהראות שאנחנו בני אדם ! אנחנו לא ניתן לזה יד! היו אסירים שנכנסו פניה ורק חיבקו את האסירה ולא עשו איתה את המעשה . וזו גדלות נפש. קשה להעמיד אותנו בכלל בהבנת ,ההתמודדות של הנשים המסכנות שאולצו והפכו לאנוסות בעל כורחן . הגרמנים לא זו בלבד קיעקעו על זרוען את מספרי האסיר לאסירות אלו הוסיפו וקיעקעו על החזה גם את אות הקלון זונת שדה. שאלות נוספות שאני מעלה למחשבה: 1. יהודים לא נכללו בכלל ב"חגיגה" אנחנו היינו אונטרמענטש= תת אדם ואנו לא ראויים לא להיות הבנות בתוך הבית ולא האסירים המתוגמלים. (יש מי שיגיד למזלנו...) 2. שימו לב שהיה אסיר אחד לפחות (ריצרד דקאו) שסיפר שהוא היה נכנס פנימה והיה רק מחבק את הבת .איזה אנושיות מדהימה. גם בתוך בית הבובות היו שידעו לשמור על צלם האדם . סיפור בתוך סיפור א' : לקבוצות מתאימות אני ממשיך ומספר על רבי מאיר בעל הנס ,שהציל את גיסתו מקובה של זונות . אושוויץ לא היה המקום הראשון בעולם שכובשים אכזריים השתמשו בנשים לצורך פרס למיוחסים... אחותה של ברוריה אשתו של רבי מאיר נלקחה לקובה של זונות =בית זונות רומי .ואולצה לעשות מה שעושים שם . רבי מאיר בעל הנס ,מגיע לשם ופודה אותה במעשה ניסים – הסיפור במלואו מסופר במסכת עבודה זרה דף יח' עמוד א' מצ"ב הסיפור : ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי .אמרה לו: זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות . שקל תרקבא דדינרי ואזל, אמר: אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא, אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא. אזל נקט נפשיה כחד פרשא .אמר לה: השמיעני לי ,אמרה ליה: דשתנא אנא . אמר לה: מתרחנא מרתח ,אמרה לו: נפישין טובא )ואיכא טובא הכא( דשפירן מינאי . אמר: ש"מ לא עבדה איסורא ,כל דאתי אמרה ליה הכי . אזל לגבי שומר דידה ,א"ל: הבה ניהלה ,אמר ליה: מיסתפינא ממלכותא ,אמר ליה: שקול תרקבא דדינרא, פלגא פלח ופלגא להוי לך . א"ל: וכי שלמי מאי איעביד ?א"ל: אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת . א"ל: ומי יימר דהכי איכא] ? א"ל השתא חזית .[הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי, שקל קלא שדא בהו, הוו קאתו למיכליה[, אמר :אלהא דמאיר ענני! שבקוה, ויהבה ליה. סיפור בתוך סיפור ב' : אחד האסירים המפורסמים באושוויץ היה יחיאל דינור = ק.צטניק . שכתב גם על בית הבובות . קצטניק סיפר שכול יום ובמצבים קשים הייתה לו תפילה מיוחדת שאמר: והיא גם כתובה בדף הראשון של כול ספריו. צופן בן 2 אותיות : א.ד.מ.ע = אלוהה דרבי מאיר ענני. על ידי צופן זה שיחרר רבי מאיר את אחות אשתו מבית הזונות הרומי .כפי שראינו לעיל ועל ידי צופן זה נגאל ק. צטניק מאושוויץ – כפי שהוא מעיד על עצמו . א.ד.מ.ע. "… כוחו של לחש זה אני מאמין חילצני מאושוויץ". 1 – קצטניק אך כאן לא נגמר הסיפור ידוע מההיסטוריה על יהודיה אחת, שהייתה בבית בובות .(כנראה שהצליחה להסתיר, את יהדותה). הרב אפרים אושרי כותב על כך בסיפרו שו"ת ממעמקים חלק א' סימן כז' . איתמר לוין מביא את הסיפור במלואה בספרו "אותיות של אש". עמ': 431-432 אספר במילים שלי: מסופר על אישה צעירה ,ממשפחה מכובדת מהעיר קובנה )ליטא( שחזרה אחרי המלחמה ופגשה את בעלה .ילדיהם נרצחו כולם ע"י הנאצים יש"ו. הבעל ראה שעל זרועה של אשתו ,חקוק הכיתוב הנורא: "זונת שדה" (במקומות מסוימים חקקו את המספר על הזרועה). הבעל נרתע מלחזור לאשתו . האישה והבעל הלכו בוכים לרב אפרים אושרי . הוא שמע את הסיפור ובבכי תמרורים , ואמר להם )ביקש( אותם לחזור לחיות כזוג ולהקים בית נאמן בישראל . וכך היה וזכו לגדל, דור חדש . התשובה מדהימה וכדאי לראות את הדברים המדויקים . בהדרכה אני מספר את הסיפור בעל פה בלי להיכנס לעומק התשובה . ואומר למודרכים: תראו כמה מפלצתיים היו הנאצים ועם מה האנשים הגיבורים , ששרדו נאלצו להתמודד. המקום הזה הוא אחד משיאי שיפלותו של האדם. סיכום: הרשע בעולם לא התחיל באושוויץ הנאצים לא המציאו את האכזריות והרע. הם הביאו אותו לשיאים חדשים . קובע של זונות ובית הבובות הן שתיהן מעשה שטן אנושי . תפקידני לדאוג שאושוויץ על כול חלקיה ופרטיה , לא ישכח והדברים לא יקרו שוב – לעולם לא עוד! רעיון דומה מופיע אצל פרימו לוי בספרו "השוקעים והניצולים" בו הוא טוען שהשואה היא הליכה של בני-אדם למצב קיצוני ביותר, שבו מתקיימות תופעות קיצוניות, כמצפן בקוטב הופכת דעתו של האדם להיות סתורה עוד יותר. כה קיצונית היא ההליכה לאושוויץ עד אשר אי אפשר להעלותה על הכתב ולכן תמיד תישאר חידה. אם את אושוויץ בני אדם בראו אזי המסר החשוב של המחבר הוא כי אסור לשכוח את אושוויץ, "אם אושוויץ תישכח אזי בני אדם אינם ראויים להתקיים". meirsc@gmail.com : להערות ותגובות מאיר שוורץ
השומרונים – פרטים מעניינים על עדה קטנה בין הר גריזים לחולון ליקט הוסיף וערך -מאיר שוורץ 15-7-2021 העדה השומרונית מונה כהיום כ: 800 אנשים, נשים וטף החיים בהר גריזים בשכונת קריית לוזה במרומי ההר הקדוש עבורם הר הברכה- הר גריזים וקבוצה נוספת חייה בשכונת נווה פנחס בחולון . השומרונים הם לדבריהם השומרים של המסורת הקדומה והתורה . המוטו והפסוק המרכזי אצלם הוא: "אימנתי בך ה', ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גרזים בית אל וביום נקם ושלם." וכך כותבים השומרונים על עצמם באתר שלהם: הקהילה השומרונית היא נצר לבני ישראל מתקופת המדבר. השומרונים משתייכים לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח 'יהודים' נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים ידועים כשומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. כותבים בכתב שונה מהיום, הכתב העברי הקדום; מתפללים בלשון ובמבטא העברי העתיק אשר היה שגור גם בפי אחיהם היהודים עד המאה השנייה לספירה; ואמונים על נוסח התורה הקדום ומסורת עתיקת יומין מבריאת העולם ועד לימינו אלה. הפילוג בין היהודים לשומרונים, עפ"י מקורות המקרא ביהדות , נוצר בימי בית שני כאשר בקשו השומרונים להשתתף בבניית בית המקדש ונדחו ע"י היהודים בטענה כי השומרונים אינם משתייכים לבני ישראל. בעקבות זאת לדעת המקרא, חל קרע בין שני העמים והשומרונים הקימו עותק של בית המקדש משלהם בראש הר-גריזים. היהדות רואה בשומרו נים כגויים . הכרוניקה השומרונית מביאה גרסה שונה: הקרע חל עוד מוקדם יותר מימי בית שני, כאשר עלי הכהן נטש את הר-גריזים והקים משכן בשילה. זאת מכיוון שעזי בן-בקי, משושלת פנחס בן אלעזר בן הכהן, אמור היה לרשת את הכהונה הגדולה מאביו שכן הכהונה הגדולה הובטחה לזרע פנחס לעולמים. כך נוצרו להם שני משכנים בשני מחנות – האחד בשילה בואכה ירושלים, והאחר בהר-גריזים. לאורך כל ההיסטוריה של שתי עדות אלו, יהודים ושומרונים, גרעין הסכסוך ביניהן היה ונותר עד היום – המקום הנבחר – הר גריזים וירושלים. השומרונים היום טוענים שהם צאצאי השבטים הישראלים אפרים מנשה ולוי, אשר לא גלו עם שאר עשרת שבטי ממלכת ישראל בגלות אשור שאירעה בשנת 722 לפנה"ס. הדת היהודית קוראת לשומרונים כותים אך השומרונים רואים במילה זו מילת גנאי. השומרונים משמרים מסורות מימי בית ראשון ,הכתב שלהם הוא כתב עברי קדום (שאחאב מלך ישראל השתמש בו בזמנו.-במאה ה9 לפנה"ס) השומרונים מאמינים בחמשת חומשי תורה בלבד. השומרונים דוברים כמה שפות והתפילות שלהם מתקיימות בניב עברי קדום ובארמית שומרונית. לשיא גודלם הגיעו השומרונים על פי הערכה שלהם במאה ה 4 והמאה ה-5 לכמיליון ומאתיים אלף נפש. ב-1948 היה מספר בני הקהילה 250 נפש, מהם 192 בשכם ו-58 ביפו (לימים עברו לחולון ביוזמתו של נשיא המדינה יצחק בן צבי (ורעייתו רחל) שחקרו את העדה ומנהגיה וכתב עליהם רבות). בעיות גנטיות רבות נוצרו עקב נישואים בתוך הקהילה הקטנה .60 נשים יהודיות נישאו לגברים שומרונים (הדת בעדה השומרונית נקבעת על פי האב) ויש גם כמה נשים שהובאו מאוקראינה לצורך הגיוון הגנטי . לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית ובנוסף לשומרונים הגרים בשכונת לוזה בשכם -על הר גריזים יש אזרחות פלשתינית. הכהן הגדול של השומרונים הוא הגבר הזקן ביותר בקהילה. לשומרונים יש שושלת יוחסין (לדבריהם) עד אהרון הכהן. כיום מכהן הכהן ה135 מאהרון הכהן אחי אהרון בשושלת ישירה. (בהגעה למוזיאון השומרונים אפשר לראות את עץ השושלת) משפחות השומרונים מחולקות לארבע בתי אב : בית הכוהנים (משפחת כהן), בית הצפרי (משפחת צדקה), בית הדנפי (משפחת אלטיף ומשפחת ששוני-סיראוי), בית מרחיב. השומרונים שגרים בחולון מתגייסים לצבא אך לתפקידי קל"ב, לנים כל לילה בבית וחוגגים את חגי העדה בהר גריזים . לכל משפחה מחולון יש בית גם בהר גריזים שם חוגגים את החגים בעליה לרגל -פסח, שבועות וסוכות. הכהן הגדול הוא התפקיד החשוב והמכובד ביותר בקהילה השומרונית. אין בחירות לתפקיד הכהן הגדול, בתפקיד הכהן הגדול מכהן המבוגר ביותר ממשפחת הלויים. מנהגי העדה : קורבן הפסח נחוג ברוב, ביום הראשון של חג הפסח. תיירים רבים באים לראות את הטכס, מחזירה אותנו אלפי שנים במנהרת זמן מיוחדת . בטכס נשחטים ומוכנסים לתוך בורות שריה עשרות כבשים. מקום זבח פסח במרכז השכונה על הר גריזים. סרטון על הפסח השומרוני : https://www.youtube.com/watch?v=tquC8rFUpyY העלייה לרגל להר גריזים היא מהמצוות החשובות בעדה שלוש פעמים בשנה -פסח, שבועות, וסוכות. שבת נשמרת כיום ללא מעשה וללא שימוש בחשמל ,האוכל בשבת נאכל קר (ליל שבת האוכל חם מלפני שבת.) והתפילות מתקיימות בבית הכנסת השומרוני. המזוזה השומרונית כתובה בכתב שומרוני קדום ומוצבת מעל לכניסה לבית . השינוי העיקרי בספר התורה שלהם לעומת התורה שבידי היהודים הוא כי בעשרת הדיברות בדיבר העשירי מופיעה הפרשה הקשורה בבניית המזבח בהר גריזים. לפי דתם משה הוא הנביא היחיד שקם והוא זה שיבוא ויגאל אותם בעתיד. "התהב" – המשיח. לפי תפיסת עולמם בהר גריזים התרחשו האירועים הבאים : עקידת יצחק, מצבת אבני בני ישראל, המשכן נבנה עליו בעת שיהושע עבר את הירדן. גם המזבח שנח בנה אחרי המבול, מזבח אדם ושת וגם גן העדן מכוונים להר גריזים. השומרונים מאמינים בתורת הגמול ובעולם הבא. השומרונים מאמינים ביום נקם ושלם (אחרית הימים) שבו דמות בשם תַּהֵבּ (נביא בדומה למשה) תביא להחזרת בני ישראל בתשובה, תגלה את מקום המשכן שנגנז בהר גריזים ובכך יסתיימו ימי הגלות ותבוא הגאולה ותחיית המתים. חישוב לוח השנה היהודי והשומרוני דומים ובנויים על מחזוריות אך המחזור היהודי הוא בן 19 שנה מתוכן 7 שנים מעוברות, והשומרוני, בן 32 שנה מתוכן 11 שנים מעוברות. כך שיוצא שחגי השומרונים יכולים להיות 30 יום אחרי חגי היהודים . השומרונים חוגגים רק את החגים המצוינים בתורה ואינם חוגגים את חנוכה ,פורים . בלוח השנה השומרוני שבעה חגים ומועדים שונים בלבד: פסח, חג המצות, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת. בשלושת החגים העיקריים – פסח, שבועות וסוכות, עולים השומרונים להתפלל במקום הקדוש להם הרגריזים (כך כותבים השומרונים את שם ההר) . חג השבועות השומרוני תמיד יצא ביום ראשון , וזאת עקב ההבדל בין הספירה של הימים בין פסח לשבועות בין היהודים לשומרונים. ע"פ השומרונים יש לספור ממחרת השבת שאחרי חג הפסח, והחג יחול ביום החמישים לספירת העומר. לשם השוואה –היהודים סופרים מיד לאחר חג הפסח (ולא ממחרת השבת הראשונה). כתוצאה מספירה זאת של השומרונים, חג השבועות יחול לעולם ביום ראשון – בעקבות השבת הכפולה (שבת + ראשון) החג נחוג על הר גריזים בקרב הקהילה. בערב חג השבועות, שיוצא תמיד במוצאי שבת כאמור , השומרונים אינם אוכלים אוכל חם משום שאינם מבשלים בשבת, ולכן שולחן ערב החג מורכב מסוגי גבינות רבים ומבחר סלטים עשיר. בין שבת לראשון בלילה, קצת לפני השעה 4 לפנות בוקר, משכימים השומרונים קום, ומקיימים את מצוות העלייה לרגל. השומרונים עולים ברגל לפסגת ההר ע"מ לשאת שם תפילה. העלייה לרגל מלווה בשירת הים אשר אותה שרים השומרונים במשך ההליכה. בתום תפילה זו מבקרים כהני העדה את בתי האב השומרונים ומברכים אותם בברכת חג שמח. כמו בכל עלייה לרגל (בשלושת הרגלים) עוצרים השומרונים לתפילה ב-6 נקודות על ההר: 1. מקום ה"אבנים", 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל. 2. מקום מזבח "אדם" ו"שת" בנו. 3. מקום "גבעת עולם"- ע"פ האמונה השומרונית זהו המרכז הרוחני של העולם. 4. מקום "אלהי'ם יראה" – בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם ואותו הקריב במקום יצחק בנו. 5. מזבח "יצחק"- המקום בו עמד אברהם לעקוד את יצחק. 6. מקום "מזבח נח"-המזבח שנח הניח אחרי שיצא מהתיבה. בכל נקודה נושאים תפילה ומקיימים את טקס הנפת ספר התורה ע"י הכהן. מקום 12 האבנים בראש ההר-מימין. וסלע גבעות עולם מקום ממנו הושטת העולם - משמאל. בחגים אלו מגיעים תיירים רבים לחזות באירוע המיוחד וצלמים רבים חוגגים את האירוע לאלבומי תמונות מרהיבות. לשומרונים יש מסורת רבת שנים של הכנת עראק משובח מענבים ואיתו הם חוגגים שמחות וחגים . הכוהנים השומרונים נוהגים לעבור בין בתי התושבים בסוף התפילה בחג שבועות והקהל מברך אותם באריכות ימים ועד שנת המאה יזכו בבריאות (דומה לעד מאה ועשרים אצלנו ) חג הסוכות: לסוכה השומרונית יצא שם דבר וכלילת יופי הסוכות נבנות בתוך הבתים ,בעבר הם נרדפו והמסורת נשארה כך.גג הסוכה מלא בפירות מכול טוב הארץ והמחזה יפה מאוד. מצ"ב סרט המספר על בניית סוכה שומרונית בבחינת שומרונית בונה סוכה... https://www.youtube.com/watch?v=dLw8mgo5j2w&t=255s העליה לרגל מתקיימת גם בסוכות כמו פסח ושבועות בחול המועד הופכת השכונה לאתר עליה לרגל ותיירים רבים באים לבקר בסוכות המקושתות והמיוחדות שמיני עצרת נחוג בתהלוכת ספרי תורה (כולם בבגדי לבן וכובעים מיוחדים) סביב השכונה השומרונית על הר גריזים . חתונה שומרונית : נחוגה ברוב עם כשכוהני הדת מקדשים את החתן והכלה והחגיגות נחוגות ברוב עם ועם הרבה עראק שומרוני משובח .קודם לחתונה יש את "חגיגת הרווקות" הנפרדת לחתן ולכלה וזו עוד סיבה למסיבה . אצל השומרוני לדבריהם אחוזי הגרושים נמוך מאוד . מנהגי הנידה לאישה : ע"פ התורה על האישה לשמור נידה שבעה ימים בדיוק החל מהיום בו ראתה דם. בימי הנידה תימנע האישה לגעת בחפצים או באנשים, על האישה השומרונית להודיע לאחרים על נידה על מנת שלא יגעו בה ולא יעבירו לה חפצים. בד"כ משתמשות הנשים בכלים וחפצים מיוחדים המוקצים לימים אלה, כל כלי או חפץ בו נוגעת האישה בימי נידתה חייב לעבור שטיפה במים לאחר מכן. אם לאשה יש תינוק יונק, האישה מטמאת אותו יחד איתה בימי הנידה ומטהרת אותו במים לאחר שתקופת הנידה מסתיימת. אסור לאשה לעסוק בימים אלה בעבודות הבית או בבישול האוכל לבני הבית, ותפקיד זה בד"כ מבצוע בידי אב המשפחה. אחרי הלידה ימי הטומא ארוכים כפי שכתוב בתורה. לדברי ראשי ועד השומרונים כל חברי הקהילה שומרים על המסורת והאמונה השומרונית מעטים עזבו את הקהילה לאורך השנים. לבית הכנסת השומרוני נכנסים בלי נעלים בבחינת "של נעליך מעל רגליך",המקום קדוש. דיני כשרות שומרונית: בני העדה השומרונית לא אוכלים בשר שלא נשחט ע"י שוחט מהקהילה. לעדה יש מספר שוחטים שהוסמכו לכך והם חייבים להיות טהורים 24 שעות לפני השחיטה. את רגל ימין של הבהמה מקבלים משפחות הכהונה. בין מאכל בשר לחלב שומרים השומרונים 6 שעות . בפסח השומרונים מכינים לעצמם מראש אוכל כשר לפסח ואינם אוכלים אוכל אחר מלבד מה שהוכן מראש על ידם. מנהגי קבורה ואבל : המת מולבש בבגדי השבת המיוחדים שלו ,לפני הקבורה קוראים לפניו המת את חמשת חומשי תורה (עורך כשעתיים) ואז מביאים אותו לקבורה .יושבים שבעה (ימים) כמו אצל היהודים. המושג המקביל לבר מצווה בשומרונות הינו 'חתם תורה'. כבר בהיותם בני 5 או אפילו פחות, הולכים הילדים השומרונים (בן או בת) אל אחד מכהני העדה על מנת ללמוד את הכתב השומרוני, קריאתו וכמובן קריאה בחמשת חומשי התורה מתחילתם ועד סופם וחוקיהם. בתום לימוד זה שנמשך כשנה-שנתיים (תלוי בכושר הלמידה), ילמד הילד בעל-פה את ברכת משה הכתובה בסוף ספר דברים. ברגע שמסיים הילד את קריאת התורה הוא נקרא "חתם תורה" או באם זו ילדה "חותמת תורה". ביום כיפור כל השומרונים צמים רק תינוק היונק משדי אימו פטור מהצום . השומרונים מלים את התינוקות הזכרים ביום השמיני להיוולדם, וזאת בהתאם לציווי המקראי בספר "בראשית". השומרונים אינם דוחים ברית מילה כמעט בשום מקרה (אלא אם כן מדובר במצב חירום רפואי שלא מאפשר למול את הילוד) הכתב השומרוני : (תמונה מצורפת למטה) לשומרונים ספר תורה עתיק בן מעל 3,650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען). ספר זה נכתב על גבי עור מעובד של בהמה ובאמצעות תערובת דיו אופיינית לתקופה הספר נכתב באותיות העבריות הקדומות – הכתב השומרוני. הספר העתיק נשמר בבית הכנסת השומרוני בהר-גריזים בארון זכוכית, ומוצא ממנו רק בפסח שבועות וסוכות. הכתובה השומרונית ביום הנישואים, ובכלל, כל טקסט דתי רשמי של הקהילה השומרונית בנושא דת, נכתב באותיות קודש אלו. אין השומרונים משתמשים בשפה זו לדיבור היומיומי, אך בכל הקשור לתפילות, ברכות וקודש – ישתמשו השומרונים בשפה העברית העתיקה. הקריאה של הכתב עצמו נשמעת מאוד דומה לעברית של ימינו. לסיום נזכיר את הטחינה השומרונית המשובחת המיוצרת בהר גריזים ומי שלא טעם אותה לא טעם טחינה טעימה מימיו . מקורות: אתר העדה השומרונית שיחה עם כהן דת שומרוני אתרים נוספים על העדה.
צור קשר:
0544499136
meirsc@gmail.com
