טיולים בארץ

מערך הדרכה לבית הבובות באושוויץ 1 סיפורו של צופן סודי ,שפלותו של האדם , ונצחון הרוח כתב בכאב: מאיר שוורץ שושן פורים תשע"ט 3-9102 הקדמה: המהלך המסע לפולין אנחנו נפגשים עם מראות וזוועות קשים . יש שם את תאי הגזים ועמודי התליה ויש את בורות הירי . ויש מקומות שהם בעיניי קשים יותר – כן . במאמר זה אבקש להמחיש את נבלותו הגדולה של האדם מול איימת ימי השואה והמלחמה. ולאומת זאת אבקש להראות את התנהגותם של אנשים שגם בבור העמוק ביותר שידעו הנאצים להקים- אושוויץ ,בחרו אנשים מסוימים לנהוג באנושיות מעוררת השתהות וכבוד. המאמר יעסוק בבית הבובות שפעל בבלוק , 42 באושוויץ 1. מקום וסיפור שרבים מדלגים עליו כי קשה להעמיד מודרכים מול הבלוק האדום ולספר מה קרה שם בפנים, בתקופת השואה בנוראה . אז מי היה "הגאון" שחשב על הרעיון ? ומי ברך על קיומו ? מי "זכה" לקבל רשות להכנס למבנה הזה ומי הוכרחו לבצע מעשים קשים בעל כורן? מי נכנסו לשם כפרס ? ומי לא הוכנס לשם ,כי אסור לו ולה להיות חלק מהפריווילגיה ה"אנושית הזאת" ? מה הקשר של רבי מאיר בעל הנס למקום הזה. ואיך צופן בעל 2 אותיות הופך לסמל הניצחון . בלוק 42 באושוויץ מיד אחרי שנעבור את השער ומעליו השלט : " העבודה משחררת" ,נראה מצד שמאל ,את בלוק 92 . (מול מקום ישיבת התזמורת) ב"בלוק 42 "נאנסו נשים במהלך היום על ידי אסירים מועדפים. על פי מרבית העדויות, בשל חוקי הגזע שימשו במקום אסירות לא-יהודיות . המקום פעל 1943 והוקם ביוזמת היינריך הימלר שחשב שתגמול האסירים – בשנים 1945 יביא להעלאת פריון העבודה במחנה וימנע הומוסקסואליות. בספרו ''בית הבובות" מתאר הסופר שורד אושוויץ יחיאל די-נור ( ק. צטניק( את סיפורה של אחות הגיבור, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי. על פי הספר, הנשים היו חייבות להעמיד פני נהנות - אחרת הן היו צפויות לעונש מוות. "אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת'' -מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS. לאסירים אשר הנאצים היו מרוצים מהם הוענקו תלושים בהם יכלו להשתמש כדי להיעזר בשירותי המקום. התלושים לא הוענקו לכל אסיר שעבד קשה, אלא רק לאסירים בעלי ערך מיוחד - למשל, כאלו שהנאצים יכלו להרוויח משיתוף פעולה עימם, כגון חברי מחתרת ובשום פנים ואופן לא ניתנו לאסירים יהודים. לדברי האסיר ריצ'רד דקאו, אסירים שהיו במצב גופני ירוד לא קיבלו גם הם תלושים: ''אם רצית אישור, היית צריך להסתדר עם איש ה-SS, הפ נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו כטבחים או ספרים של אנשי ה-SS, הם קיבלו אישורים. אני קיבלתי שני אישורים. "רציתי רק להתחבק איתה כמה שיכולתי, עברו שלוש שנים וחצי מאז שנאסרתי. שלוש שנים וחצי בלי אישה" - ריצ'רד דקאו, אסיר פולני ממכבי האש של אושוויץ. נראה שהאסירות אשר עבודתן הייתה בבית הבושת חיו "חיים טובים" (הגרשיים תוספת שלי) יחסית לחיי אסירים אחרים במחנה. הן קיבלו תזונה טובה יותר וגישה למוצרי מותרות כל כניסה להריון או חולי )למשל, מחלת מין( העמידה אותן בסכנה מיידית, כיוון שנשים אשר קרה להן אחד מהשניים לא נראו עוד. "בית זונות ששימש בעיקר אסירים פוליטיים גרמנים ופולנים תמורת תשלום של מארק אחד – תור היה מסתדר ברחוב לפני בלוק 92 שם סידרו בקומה ראשונה עשרים חדרים למטרה זאת- כל בחורה קיבלה לקוחות 5 פעמים אחרי מפקד הערב- כל סיבוב בן עשרים דקות.'' אסיר פוליטי שנמצא באושוויץ. — DANEMAN FRANZ על פי חוקי הגזע הנאצים נאסרו מכל וכל יחסי מין בין "ארים" לבין יהודים. כך שאסירים יהודים מעולם לא קיבלו תלושים למקום. לכן הדעה הרווחת היא כי אסירות יהודיות לא נלקחו לבית הבושת . אם כי קיימות גם עדויות על יחסים אסורים בין חיילי אס. אס. גרמנים ליהודים. עד כאן נתונים "יבשים " על המקום ופועלו כפי שליקטתי מויקיפדיה . ספר חדש בשם ''בתי הבושת של מחנות הריכוז'' (Das KZ bordell) מאת רוברט זומר יליד מזרח גרמניה. מספר על 11 בתי בושת כאלו שפעלו בכמה מחנות ריכוז . בספרו מציין זומר שבמחנה אושוויץ הועסקו עשרות נשים בעל כורחן בעבודה הבזויה והקשה הזאת .ולכן לקרוא להן זונות זה לא הוגן ולא נכון. רק לדמיין את האשה \האסירה\ העבד שהופכת בעל כורכה ממורה,רואת חשבון או עו"ד לבובה בבית הבובת נשמע מזעזע . וכול עונשה על שהייתה יפה... "הובטח להן שישוחררו כעבור חצי שנה אם יעבדו שם, אך ההבטחות לעולם לא כובדו", אמר ההיסטוריון . הן נדרשו לספק מין לאסירים נבחרים מדי ערב, בין השעות שמונה לעשר בלילה, ובימי ראשון בצהריים. "בתי הבושת מבטאים מימד נוסף של הזוועה הנאצית, שבמסגרתה קורבנת הנאצים נדרשו לבצע עבירות בנשים", אמר זומר. ( - תיאורו ,ברגע שהאס.אס היה מנפיק אישור להפעלת בית בושת, האסירים של זומר שראיין מספר אסירי מחנות : הזכאים לביקור היו עוברים בדיקות רפואיות. אם שמם הוקרא במסדר הערב, הם הוצעדו אל מבנה שבו רופא בדק את אברי המין שלהם. אפילו יחסי המין עצמם התקיימו תחת עיניהם הפקוחות של הסוהרים, ותועדו ביומני האס.אס. "היו להם חורי הצצה", הסביר זומר, "... 11 דקות של ... בתנוחה המיסיונרית הורשו לאסירים") בעומדי עם תלמידים מול המקום הנורא הזה אני אומר שהם : "מבחינתי יש באושוויץ מקומות יותר קשים מתאי גזים " .המקום הזה "הפלנטה האחרת" הוא מקום של מוות כאן רצחו בני אדם .אבל כאן לפני שרצחו בני אדם רצחו את התמימות ,רצחו את האנושיות ! אז אני מספר להם מה היה במקום הנורא הזה. מוסיף ואומר: האמת ,שלא ראוי שנדבר על מה שהיה כאן, אז למה אני בכלל מרשה לעצמי לעמוד כאן ולספר (בעיניים עצומות אני מתבייש להסתכל לתלמידים בעיניים) כי תאי גזים היו ואינם עוד .ניצול ורישעות קיימת גם היום . ואת זה אני מבקש לברר ולהראות שאנחנו בני אדם ! אנחנו לא ניתן לזה יד! היו אסירים שנכנסו פניה ורק חיבקו את האסירה ולא עשו איתה את המעשה . וזו גדלות נפש. קשה להעמיד אותנו בכלל בהבנת ,ההתמודדות של הנשים המסכנות שאולצו והפכו לאנוסות בעל כורחן . הגרמנים לא זו בלבד קיעקעו על זרוען את מספרי האסיר לאסירות אלו הוסיפו וקיעקעו על החזה גם את אות הקלון זונת שדה. שאלות נוספות שאני מעלה למחשבה: 1. יהודים לא נכללו בכלל ב"חגיגה" אנחנו היינו אונטרמענטש= תת אדם ואנו לא ראויים לא להיות הבנות בתוך הבית ולא האסירים המתוגמלים. (יש מי שיגיד למזלנו...) 2. שימו לב שהיה אסיר אחד לפחות (ריצרד דקאו) שסיפר שהוא היה נכנס פנימה והיה רק מחבק את הבת .איזה אנושיות מדהימה. גם בתוך בית הבובות היו שידעו לשמור על צלם האדם . סיפור בתוך סיפור א' : לקבוצות מתאימות אני ממשיך ומספר על רבי מאיר בעל הנס ,שהציל את גיסתו מקובה של זונות . אושוויץ לא היה המקום הראשון בעולם שכובשים אכזריים השתמשו בנשים לצורך פרס למיוחסים... אחותה של ברוריה אשתו של רבי מאיר נלקחה לקובה של זונות =בית זונות רומי .ואולצה לעשות מה שעושים שם . רבי מאיר בעל הנס ,מגיע לשם ופודה אותה במעשה ניסים – הסיפור במלואו מסופר במסכת עבודה זרה דף יח' עמוד א' מצ"ב הסיפור : ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי .אמרה לו: זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות . שקל תרקבא דדינרי ואזל, אמר: אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא, אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא. אזל נקט נפשיה כחד פרשא .אמר לה: השמיעני לי ,אמרה ליה: דשתנא אנא . אמר לה: מתרחנא מרתח ,אמרה לו: נפישין טובא )ואיכא טובא הכא( דשפירן מינאי . אמר: ש"מ לא עבדה איסורא ,כל דאתי אמרה ליה הכי . אזל לגבי שומר דידה ,א"ל: הבה ניהלה ,אמר ליה: מיסתפינא ממלכותא ,אמר ליה: שקול תרקבא דדינרא, פלגא פלח ופלגא להוי לך . א"ל: וכי שלמי מאי איעביד ?א"ל: אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת . א"ל: ומי יימר דהכי איכא] ? א"ל השתא חזית .[הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי, שקל קלא שדא בהו, הוו קאתו למיכליה[, אמר :אלהא דמאיר ענני! שבקוה, ויהבה ליה. סיפור בתוך סיפור ב' : אחד האסירים המפורסמים באושוויץ היה יחיאל דינור = ק.צטניק . שכתב גם על בית הבובות . קצטניק סיפר שכול יום ובמצבים קשים הייתה לו תפילה מיוחדת שאמר: והיא גם כתובה בדף הראשון של כול ספריו. צופן בן 2 אותיות : א.ד.מ.ע = אלוהה דרבי מאיר ענני. על ידי צופן זה שיחרר רבי מאיר את אחות אשתו מבית הזונות הרומי .כפי שראינו לעיל ועל ידי צופן זה נגאל ק. צטניק מאושוויץ – כפי שהוא מעיד על עצמו . א.ד.מ.ע. "… כוחו של לחש זה אני מאמין חילצני מאושוויץ". 1 – קצטניק אך כאן לא נגמר הסיפור ידוע מההיסטוריה על יהודיה אחת, שהייתה בבית בובות .(כנראה שהצליחה להסתיר, את יהדותה). הרב אפרים אושרי כותב על כך בסיפרו שו"ת ממעמקים חלק א' סימן כז' . איתמר לוין מביא את הסיפור במלואה בספרו "אותיות של אש". עמ': 431-432 אספר במילים שלי: מסופר על אישה צעירה ,ממשפחה מכובדת מהעיר קובנה )ליטא( שחזרה אחרי המלחמה ופגשה את בעלה .ילדיהם נרצחו כולם ע"י הנאצים יש"ו. הבעל ראה שעל זרועה של אשתו ,חקוק הכיתוב הנורא: "זונת שדה" (במקומות מסוימים חקקו את המספר על הזרועה). הבעל נרתע מלחזור לאשתו . האישה והבעל הלכו בוכים לרב אפרים אושרי . הוא שמע את הסיפור ובבכי תמרורים , ואמר להם )ביקש( אותם לחזור לחיות כזוג ולהקים בית נאמן בישראל . וכך היה וזכו לגדל, דור חדש . התשובה מדהימה וכדאי לראות את הדברים המדויקים . בהדרכה אני מספר את הסיפור בעל פה בלי להיכנס לעומק התשובה . ואומר למודרכים: תראו כמה מפלצתיים היו הנאצים ועם מה האנשים הגיבורים , ששרדו נאלצו להתמודד. המקום הזה הוא אחד משיאי שיפלותו של האדם. סיכום: הרשע בעולם לא התחיל באושוויץ הנאצים לא המציאו את האכזריות והרע. הם הביאו אותו לשיאים חדשים . קובע של זונות ובית הבובות הן שתיהן מעשה שטן אנושי . תפקידני לדאוג שאושוויץ על כול חלקיה ופרטיה , לא ישכח והדברים לא יקרו שוב – לעולם לא עוד! רעיון דומה מופיע אצל פרימו לוי בספרו "השוקעים והניצולים" בו הוא טוען שהשואה היא הליכה של בני-אדם למצב קיצוני ביותר, שבו מתקיימות תופעות קיצוניות, כמצפן בקוטב הופכת דעתו של האדם להיות סתורה עוד יותר. כה קיצונית היא ההליכה לאושוויץ עד אשר אי אפשר להעלותה על הכתב ולכן תמיד תישאר חידה. אם את אושוויץ בני אדם בראו אזי המסר החשוב של המחבר הוא כי אסור לשכוח את אושוויץ, "אם אושוויץ תישכח אזי בני אדם אינם ראויים להתקיים". meirsc@gmail.com : להערות ותגובות מאיר שוורץ

השומרונים – פרטים מעניינים על עדה קטנה בין הר גריזים לחולון ליקט הוסיף וערך -מאיר שוורץ 15-7-2021 העדה השומרונית מונה כהיום כ: 800 אנשים, נשים וטף החיים בהר גריזים בשכונת קריית לוזה במרומי ההר הקדוש עבורם הר הברכה- הר גריזים וקבוצה נוספת חייה בשכונת נווה פנחס בחולון . השומרונים הם לדבריהם השומרים של המסורת הקדומה והתורה . המוטו והפסוק המרכזי אצלם הוא: "אימנתי בך ה', ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גרזים בית אל וביום נקם ושלם." וכך כותבים השומרונים על עצמם באתר שלהם: הקהילה השומרונית היא נצר לבני ישראל מתקופת המדבר. השומרונים משתייכים לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח 'יהודים' נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים ידועים כשומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. כותבים בכתב שונה מהיום, הכתב העברי הקדום; מתפללים בלשון ובמבטא העברי העתיק אשר היה שגור גם בפי אחיהם היהודים עד המאה השנייה לספירה; ואמונים על נוסח התורה הקדום ומסורת עתיקת יומין מבריאת העולם ועד לימינו אלה. הפילוג בין היהודים לשומרונים, עפ"י מקורות המקרא ביהדות , נוצר בימי בית שני כאשר בקשו השומרונים להשתתף בבניית בית המקדש ונדחו ע"י היהודים בטענה כי השומרונים אינם משתייכים לבני ישראל. בעקבות זאת לדעת המקרא, חל קרע בין שני העמים והשומרונים הקימו עותק של בית המקדש משלהם בראש הר-גריזים. היהדות רואה בשומרו נים כגויים . הכרוניקה השומרונית מביאה גרסה שונה: הקרע חל עוד מוקדם יותר מימי בית שני, כאשר עלי הכהן נטש את הר-גריזים והקים משכן בשילה. זאת מכיוון שעזי בן-בקי, משושלת פנחס בן אלעזר בן הכהן, אמור היה לרשת את הכהונה הגדולה מאביו שכן הכהונה הגדולה הובטחה לזרע פנחס לעולמים. כך נוצרו להם שני משכנים בשני מחנות – האחד בשילה בואכה ירושלים, והאחר בהר-גריזים. לאורך כל ההיסטוריה של שתי עדות אלו, יהודים ושומרונים, גרעין הסכסוך ביניהן היה ונותר עד היום – המקום הנבחר – הר גריזים וירושלים. השומרונים היום טוענים שהם צאצאי השבטים הישראלים אפרים מנשה ולוי, אשר לא גלו עם שאר עשרת שבטי ממלכת ישראל בגלות אשור שאירעה בשנת 722 לפנה"ס. הדת היהודית קוראת לשומרונים כותים אך השומרונים רואים במילה זו מילת גנאי. השומרונים משמרים מסורות מימי בית ראשון ,הכתב שלהם הוא כתב עברי קדום (שאחאב מלך ישראל השתמש בו בזמנו.-במאה ה9 לפנה"ס) השומרונים מאמינים בחמשת חומשי תורה בלבד. השומרונים דוברים כמה שפות והתפילות שלהם מתקיימות בניב עברי קדום ובארמית שומרונית. לשיא גודלם הגיעו השומרונים על פי הערכה שלהם במאה ה 4 והמאה ה-5 לכמיליון ומאתיים אלף נפש. ב-1948 היה מספר בני הקהילה 250 נפש, מהם 192 בשכם ו-58 ביפו (לימים עברו לחולון ביוזמתו של נשיא המדינה יצחק בן צבי (ורעייתו רחל) שחקרו את העדה ומנהגיה וכתב עליהם רבות). בעיות גנטיות רבות נוצרו עקב נישואים בתוך הקהילה הקטנה .60 נשים יהודיות נישאו לגברים שומרונים (הדת בעדה השומרונית נקבעת על פי האב) ויש גם כמה נשים שהובאו מאוקראינה לצורך הגיוון הגנטי . לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית ובנוסף לשומרונים הגרים בשכונת לוזה בשכם -על הר גריזים יש אזרחות פלשתינית. הכהן הגדול של השומרונים הוא הגבר הזקן ביותר בקהילה. לשומרונים יש שושלת יוחסין (לדבריהם) עד אהרון הכהן. כיום מכהן הכהן ה135 מאהרון הכהן אחי אהרון בשושלת ישירה. (בהגעה למוזיאון השומרונים אפשר לראות את עץ השושלת) משפחות השומרונים מחולקות לארבע בתי אב : בית הכוהנים (משפחת כהן), בית הצפרי (משפחת צדקה), בית הדנפי (משפחת אלטיף ומשפחת ששוני-סיראוי), בית מרחיב. השומרונים שגרים בחולון מתגייסים לצבא אך לתפקידי קל"ב, לנים כל לילה בבית וחוגגים את חגי העדה בהר גריזים . לכל משפחה מחולון יש בית גם בהר גריזים שם חוגגים את החגים בעליה לרגל -פסח, שבועות וסוכות. הכהן הגדול הוא התפקיד החשוב והמכובד ביותר בקהילה השומרונית. אין בחירות לתפקיד הכהן הגדול, בתפקיד הכהן הגדול מכהן המבוגר ביותר ממשפחת הלויים. מנהגי העדה : קורבן הפסח נחוג ברוב, ביום הראשון של חג הפסח. תיירים רבים באים לראות את הטכס, מחזירה אותנו אלפי שנים במנהרת זמן מיוחדת . בטכס נשחטים ומוכנסים לתוך בורות שריה עשרות כבשים. מקום זבח פסח במרכז השכונה על הר גריזים. סרטון על הפסח השומרוני : https://www.youtube.com/watch?v=tquC8rFUpyY העלייה לרגל להר גריזים היא מהמצוות החשובות בעדה שלוש פעמים בשנה -פסח, שבועות, וסוכות. שבת נשמרת כיום ללא מעשה וללא שימוש בחשמל ,האוכל בשבת נאכל קר (ליל שבת האוכל חם מלפני שבת.) והתפילות מתקיימות בבית הכנסת השומרוני. המזוזה השומרונית כתובה בכתב שומרוני קדום ומוצבת מעל לכניסה לבית . השינוי העיקרי בספר התורה שלהם לעומת התורה שבידי היהודים הוא כי בעשרת הדיברות בדיבר העשירי מופיעה הפרשה הקשורה בבניית המזבח בהר גריזים. לפי דתם משה הוא הנביא היחיד שקם והוא זה שיבוא ויגאל אותם בעתיד. "התהב" – המשיח. לפי תפיסת עולמם בהר גריזים התרחשו האירועים הבאים : עקידת יצחק, מצבת אבני בני ישראל, המשכן נבנה עליו בעת שיהושע עבר את הירדן. גם המזבח שנח בנה אחרי המבול, מזבח אדם ושת וגם גן העדן מכוונים להר גריזים. השומרונים מאמינים בתורת הגמול ובעולם הבא. השומרונים מאמינים ביום נקם ושלם (אחרית הימים) שבו דמות בשם תַּהֵבּ (נביא בדומה למשה) תביא להחזרת בני ישראל בתשובה, תגלה את מקום המשכן שנגנז בהר גריזים ובכך יסתיימו ימי הגלות ותבוא הגאולה ותחיית המתים. חישוב לוח השנה היהודי והשומרוני דומים ובנויים על מחזוריות אך המחזור היהודי הוא בן 19 שנה מתוכן 7 שנים מעוברות, והשומרוני, בן 32 שנה מתוכן 11 שנים מעוברות. כך שיוצא שחגי השומרונים יכולים להיות 30 יום אחרי חגי היהודים . השומרונים חוגגים רק את החגים המצוינים בתורה ואינם חוגגים את חנוכה ,פורים . בלוח השנה השומרוני שבעה חגים ומועדים שונים בלבד: פסח, חג המצות, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת. בשלושת החגים העיקריים – פסח, שבועות וסוכות, עולים השומרונים להתפלל במקום הקדוש להם הרגריזים (כך כותבים השומרונים את שם ההר) . חג השבועות השומרוני תמיד יצא ביום ראשון , וזאת עקב ההבדל בין הספירה של הימים בין פסח לשבועות בין היהודים לשומרונים. ע"פ השומרונים יש לספור ממחרת השבת שאחרי חג הפסח, והחג יחול ביום החמישים לספירת העומר. לשם השוואה –היהודים סופרים מיד לאחר חג הפסח (ולא ממחרת השבת הראשונה). כתוצאה מספירה זאת של השומרונים, חג השבועות יחול לעולם ביום ראשון – בעקבות השבת הכפולה (שבת + ראשון) החג נחוג על הר גריזים בקרב הקהילה. בערב חג השבועות, שיוצא תמיד במוצאי שבת כאמור , השומרונים אינם אוכלים אוכל חם משום שאינם מבשלים בשבת, ולכן שולחן ערב החג מורכב מסוגי גבינות רבים ומבחר סלטים עשיר. בין שבת לראשון בלילה, קצת לפני השעה 4 לפנות בוקר, משכימים השומרונים קום, ומקיימים את מצוות העלייה לרגל. השומרונים עולים ברגל לפסגת ההר ע"מ לשאת שם תפילה. העלייה לרגל מלווה בשירת הים אשר אותה שרים השומרונים במשך ההליכה. בתום תפילה זו מבקרים כהני העדה את בתי האב השומרונים ומברכים אותם בברכת חג שמח. כמו בכל עלייה לרגל (בשלושת הרגלים) עוצרים השומרונים לתפילה ב-6 נקודות על ההר: 1. מקום ה"אבנים", 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל. 2. מקום מזבח "אדם" ו"שת" בנו. 3. מקום "גבעת עולם"- ע"פ האמונה השומרונית זהו המרכז הרוחני של העולם. 4. מקום "אלהי'ם יראה" – בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם ואותו הקריב במקום יצחק בנו. 5. מזבח "יצחק"- המקום בו עמד אברהם לעקוד את יצחק. 6. מקום "מזבח נח"-המזבח שנח הניח אחרי שיצא מהתיבה. בכל נקודה נושאים תפילה ומקיימים את טקס הנפת ספר התורה ע"י הכהן. מקום 12 האבנים בראש ההר-מימין. וסלע גבעות עולם מקום ממנו הושטת העולם - משמאל. בחגים אלו מגיעים תיירים רבים לחזות באירוע המיוחד וצלמים רבים חוגגים את האירוע לאלבומי תמונות מרהיבות. לשומרונים יש מסורת רבת שנים של הכנת עראק משובח מענבים ואיתו הם חוגגים שמחות וחגים . הכוהנים השומרונים נוהגים לעבור בין בתי התושבים בסוף התפילה בחג שבועות והקהל מברך אותם באריכות ימים ועד שנת המאה יזכו בבריאות (דומה לעד מאה ועשרים אצלנו ) חג הסוכות: לסוכה השומרונית יצא שם דבר וכלילת יופי הסוכות נבנות בתוך הבתים ,בעבר הם נרדפו והמסורת נשארה כך.גג הסוכה מלא בפירות מכול טוב הארץ והמחזה יפה מאוד. מצ"ב סרט המספר על בניית סוכה שומרונית בבחינת שומרונית בונה סוכה... https://www.youtube.com/watch?v=dLw8mgo5j2w&t=255s העליה לרגל מתקיימת גם בסוכות כמו פסח ושבועות בחול המועד הופכת השכונה לאתר עליה לרגל ותיירים רבים באים לבקר בסוכות המקושתות והמיוחדות שמיני עצרת נחוג בתהלוכת ספרי תורה (כולם בבגדי לבן וכובעים מיוחדים) סביב השכונה השומרונית על הר גריזים . חתונה שומרונית : נחוגה ברוב עם כשכוהני הדת מקדשים את החתן והכלה והחגיגות נחוגות ברוב עם ועם הרבה עראק שומרוני משובח .קודם לחתונה יש את "חגיגת הרווקות" הנפרדת לחתן ולכלה וזו עוד סיבה למסיבה . אצל השומרוני לדבריהם אחוזי הגרושים נמוך מאוד . מנהגי הנידה לאישה : ע"פ התורה על האישה לשמור נידה שבעה ימים בדיוק החל מהיום בו ראתה דם. בימי הנידה תימנע האישה לגעת בחפצים או באנשים, על האישה השומרונית להודיע לאחרים על נידה על מנת שלא יגעו בה ולא יעבירו לה חפצים. בד"כ משתמשות הנשים בכלים וחפצים מיוחדים המוקצים לימים אלה, כל כלי או חפץ בו נוגעת האישה בימי נידתה חייב לעבור שטיפה במים לאחר מכן. אם לאשה יש תינוק יונק, האישה מטמאת אותו יחד איתה בימי הנידה ומטהרת אותו במים לאחר שתקופת הנידה מסתיימת. אסור לאשה לעסוק בימים אלה בעבודות הבית או בבישול האוכל לבני הבית, ותפקיד זה בד"כ מבצוע בידי אב המשפחה. אחרי הלידה ימי הטומא ארוכים כפי שכתוב בתורה. לדברי ראשי ועד השומרונים כל חברי הקהילה שומרים על המסורת והאמונה השומרונית מעטים עזבו את הקהילה לאורך השנים. לבית הכנסת השומרוני נכנסים בלי נעלים בבחינת "של נעליך מעל רגליך",המקום קדוש. דיני כשרות שומרונית: בני העדה השומרונית לא אוכלים בשר שלא נשחט ע"י שוחט מהקהילה. לעדה יש מספר שוחטים שהוסמכו לכך והם חייבים להיות טהורים 24 שעות לפני השחיטה. את רגל ימין של הבהמה מקבלים משפחות הכהונה. בין מאכל בשר לחלב שומרים השומרונים 6 שעות . בפסח השומרונים מכינים לעצמם מראש אוכל כשר לפסח ואינם אוכלים אוכל אחר מלבד מה שהוכן מראש על ידם. מנהגי קבורה ואבל : המת מולבש בבגדי השבת המיוחדים שלו ,לפני הקבורה קוראים לפניו המת את חמשת חומשי תורה (עורך כשעתיים) ואז מביאים אותו לקבורה .יושבים שבעה (ימים) כמו אצל היהודים. המושג המקביל לבר מצווה בשומרונות הינו 'חתם תורה'. כבר בהיותם בני 5 או אפילו פחות, הולכים הילדים השומרונים (בן או בת) אל אחד מכהני העדה על מנת ללמוד את הכתב השומרוני, קריאתו וכמובן קריאה בחמשת חומשי התורה מתחילתם ועד סופם וחוקיהם. בתום לימוד זה שנמשך כשנה-שנתיים (תלוי בכושר הלמידה), ילמד הילד בעל-פה את ברכת משה הכתובה בסוף ספר דברים. ברגע שמסיים הילד את קריאת התורה הוא נקרא "חתם תורה" או באם זו ילדה "חותמת תורה". ביום כיפור כל השומרונים צמים רק תינוק היונק משדי אימו פטור מהצום . השומרונים מלים את התינוקות הזכרים ביום השמיני להיוולדם, וזאת בהתאם לציווי המקראי בספר "בראשית". השומרונים אינם דוחים ברית מילה כמעט בשום מקרה (אלא אם כן מדובר במצב חירום רפואי שלא מאפשר למול את הילוד) הכתב השומרוני : (תמונה מצורפת למטה) לשומרונים ספר תורה עתיק בן מעל 3,650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען). ספר זה נכתב על גבי עור מעובד של בהמה ובאמצעות תערובת דיו אופיינית לתקופה הספר נכתב באותיות העבריות הקדומות – הכתב השומרוני. הספר העתיק נשמר בבית הכנסת השומרוני בהר-גריזים בארון זכוכית, ומוצא ממנו רק בפסח שבועות וסוכות. הכתובה השומרונית ביום הנישואים, ובכלל, כל טקסט דתי רשמי של הקהילה השומרונית בנושא דת, נכתב באותיות קודש אלו. אין השומרונים משתמשים בשפה זו לדיבור היומיומי, אך בכל הקשור לתפילות, ברכות וקודש – ישתמשו השומרונים בשפה העברית העתיקה. הקריאה של הכתב עצמו נשמעת מאוד דומה לעברית של ימינו. לסיום נזכיר את הטחינה השומרונית המשובחת המיוצרת בהר גריזים ומי שלא טעם אותה לא טעם טחינה טעימה מימיו . מקורות: אתר העדה השומרונית שיחה עם כהן דת שומרוני אתרים נוספים על העדה.

היסטוריה של העיר אשקלון-ליקט וערך מאיר שוורץ 1. כבר לפני 10,000 שנה חיו באזור , התק' נאוליתית .-לא ממש ברור מה היה כאן באשקלון אך נמצאו כמה שרידים להתיישבות במקום אך ראשית התיישבות ממש החלה מתק' הברונזה . 2. מהברונזה התיכונה- גבולות התקופה: 2000 לפנה"ס - 1550 לפנה"ס, לאורך 450 שנים. מלכים מקומיים בונים את העיר אשקלון ואת השער שנראה בשטח. עד הקטע הירוק בניה מקורית, מעליו משוחזר. נמצא גם "עגל הכסף" (שור) תק' ברונזה מאוחרת - תקופת הברזל גבולות התקופה: 1200 לפנה"ס (בקירוב) - 586 לפנה"ס (חורבן בית ראשון). תקופה זו מתחלקת לשתיים: תקופת הברזל I בין 1200 לבין 1000 לפני הספירה. תקופת הברזל II בין 1000 ל-586 לפני הספירה. היישוב הפלשתי בכנען - ערים מרכזיות: אשקלון, אשדוד, עקרון, גת ועזה. הפלשתים אימצו את תרבותם של ערי כנען, שבהן היה שליט לכול עיר, כאשר בערים הפלשתיות לשליט אופי צבאי מובהק, ובריתות בין ערים. הערים היו מבוצרות היטב בחומות לבנים ששוקמו מתקופת הברונזה המאוחרת (3–6 מטרים עובי). כמו כן, היה צבא סדיר לכל עיר. העיר אשקלון הייתה עיר גדולה של 600 דונם . (שער העיר הכנענית, שנחשף בשנת 1993 בחפירות שהתנהלו בראשותו של לארי סטייגר מאוניברסיטת הארוורד) באסטלה =מצבה כתובת מרנפתח 1209 לפנה"ס ערב כניסת בנ"י לארץ. שם כתוב: שמלך מצריים "לכד את אשקלון ,גזר ועד הצפון -בית שאן. ישראל הושם אין לו זרע". (מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך- 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1203-1213 לפנה"ס. ) 3. על פי המסופר בספר יהושע(פרק י"ג) - 1220-40 לפנהס"פ לערך, העיר לא נכבשה על ידי צבאו והיא הייתה עיר מושב פלשתית יהושוע בן נון לא כובש את העיר מידי הפלישתים. אך על פי ההלכה היא נחשבת עיר מוקפת חומה (כנענית) מימות יהושע בן נון ולכן היא חייבת בקריאת מגילה בט"ו באדר- שושן פורים . 4. אשקלון נלכדה על ידי בני שבט יהודה (ספר שופטים פרק א') שלא הורישו את תושביה הפלשתים. "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים." (שמואל ב א, 20.) – קינת דוד על מות שאול ויהונתן – התק' הישראלית 1. אשקלון קשורה גם בפועלו של שמשון הגיבור, שהיכה כאן שלושים, פלישתים וגזל את בגדיהם, כדי לשלם את שכר רעי אשתו, שפתרו את חידתו (שופטים יד). 5. בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי גל נוסף של מהגרים פלשתים מאיי הים התיכון. 6. בתנ"ך מוזכר המלך חזקיהו שמורד בסנחריב 701 לפנה"ס . מארגן קואליציה של מלכים מקומיים (מצור, צידון-המלך לולי, אשקלון-המלך צדקא ועוד) למרד באשור -סנחריב. אחרי כיבוש צידון, סנחריב הגיע אל פלשת כדי להעניש את אשקלון, שכן מלך אשקלון, צדקא, השתתף במרד ולא העלה מיסים לאשור. במהלך המלחמה כבש סנחריב את בית-דגון, יפו, בני ברק, ואסורו, ואז צר על אשקלון. ובמהלך המצור נכנע צדקא והעלה מס אל סנחריב, ובכך הפסיק את המלחמה. אך למרות שנפסקה המלחמה, סירב סנחריב להשיב לו את האדמות שלו שנכבשו. ראה : מלכים ב, פרקים י"ח-י"ט 7. בתקופה הישראלית ב' 1000-586 לפני סה"נ- העיר אשקלון משגשגת מסחרית 8. בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, והצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה ואת המלך אגא. כיבושה של אשקלון על ידי הצבא הבבלי נזכר בשיר של המשורר היווני בן התקופה, אלקאיוס. זהו האזכור הראשון של מקום כלשהו בארץ ישראל בספרות היוונית הקלאסית. 9. בתקופה הפרסית 586-332 לפני סה"נ שגשגה אשקלון כעיר מסחר, חסותה של עיר הנמל צור -עיר בלבנון של ימינו. במהלך התקופה הפרסית עמדה העיר, כנראה, ברשות הצורים. סקילאכס קורא לה בשם "אשקלון עיר צורים". באותם ימים קיימו תושבי העיר חיי מסחר ענפים עם שכנתה מצרים, יעידו על כך אותם פסילים דמויי אלי מצרים שנמצאו בחפירות. הפיניקים (הצורים הם עיר אחת מתוך כמה ערי חוף שהיו לפיניקים מצור ועד אשקלון ועוד. בתק' הפרסית. התק' הפרסית = תק' שיבת ציון 10. שנת 332 לספירה נכבש האזור עי ההלניסטים אלכסנדר מוקדון (מתק' זו שרדו 1000 קברי כלבים ,שלא ברור למה נקברו כאן) סרקופג מהמאה ה3 שנמצא באשקלון . 11. אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. הפילוסוף היווני תאופרסטוס (נפטר בסביבות 287 לפנה"ס) תיאר בספרו "מחקר על הצמחים" (אנ') את "הבצל האשקלוני". בתקופת שלטונו של יונתן הוופסי, התקבל הצבא החשמונאי באשקלון באהדה, וזאת בניגוד ליחסם של תושבי ערי החוף האחרות - התק' החשמונאית בשנת 104 לפנה"ס הצליחו תושבי אשקלון להשיג אוטונומיה, על זאת מעיד תאריך העיר המתחיל משנה זו. בימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף שמדרום לכרמל עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, נשארה אשקלון עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם מצרים התלמיית. 12. הרומאים כובשים את א"י. אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני -העיר מגיעה לשיא גודלה ופריחתה , סופרים ופילוסופים יוונים רבים, כגון אנטיוכוס מאשקלון, היו מילידי העיר. שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה עשתורת שנתגלגלה באפרודיטה בתקופה ההלניסטית מטבעות אשקלון בין השנים 84–38 לפנה"ס נושאות את דיוקנאותיהם של המלכים התלמיים בתקופה זו, מה שמעיד על הקשרים ההדוקים עם מצרים התלמיית. ידוע, כי קהילה יהודית ישבה באשקלון כמה עשרות שנים לפני המרד הגדול ברומאים (66-71 לסה"נ). לפי תיאורו של יוספוס פלביוס נרצחו באשקלון בזמן המרד הגדול 2500 יהודים. 13. הורדוס, המאה הראשונה לפני הספירה מלך יהודה, שיש הסבורים שנולד באשקלון, האדיר את העיר וחיזק אותה. אולם היא לא נכללה במלכותו .הורדוס בונה פה כנראה בזיליקה. וחיים פה יהודים (מצ"ב תמונת הדמיה של שיחזור הבזיליקה מהגדולות שנמצאו בארץ) מדרש איכה רבה א לט ציטוט של שתי זונות מאשקלון שרבות ... ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה אמר רבי פנחס: עובדא הוה בתרתין נשין זניין באשקלון, דהויין מתכתשן דא עם דא. אמרה הדא לחברתא כד הויין מתכתשן דא עם דא: לית את אזלא מהכא, דחזיין אפיך כיהודיאתא. לבתר יומין אתרצית דא לדא, אמרא לה: על כולא שרי ושבק ליך, אלא על דאמרת לי חזיין אפיך כיהודיאתא, לא שרי ולא שביק ליך, לכך נאמר: ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה. [תרגום: שתי זונות באשקלון רבו זו עם זו, אמרה אחת לחברה, אפך - אף של יהודיה. לאחר זמן השלימו. אמרה לה: על הכל מחול לך, אבל שאמרת לי שאפי אף של יהודיה - על זאת אינו סולחת לך.] סיפור: תלית 80 מכשפות באשקלון ע"י רבי שמעון בן שטח. במשנה (סנהדרין ו,ד) מסופר שרבי שמעון בן שטח תלה שמונים נשים מכשפות באשקלון ביום אחד. מעשה זה היה לא כשורת הדין שהרי בית דין אינו יכול לדון בשני דיני נפשות ביום אחד. כמו כן לפי חכמים רק גברים נתלים לאחר סקילתם, ונשים כלל לא נתלות. הגמרא מסבירה שענישה זו נעשתה כהוראת שעה להרתיע את העם לפי הצורך שראה רבי שמעון בן שטח (נשיא הסנהדרין) באותו זמן. בירושלמי מובא הסיפור כולו ושם התבאר שנשים אלו היו מכשפות. רבי שמעון בן שטח נדר שלאחר שיעשה נשיא יטפל בבעיית המכשפים ובמעשה זה הוא קיים את נדרו. מכאן אנו למדים שתופעת הכישוף הייתה קיימת ונפוצה מאוד באותה תקופה. רבי שמעון בן שטח ראה בה בעיה כל כך רצינית שהתחייבות למיגור התופעה עשויה לזכות אותו בתפקיד הנשיא. כמו כן הוא הרשה לעצמו להשתמש בסמכויות ענישה חריגות כדי להרתיע את העוסקים בזה, להלן סיפור המעשה המובא בירושלמי כמופיע באוצר המדרשים. "משום שנדר להקב"ה שאם יעשה נשיא יתלה המכשפים... מה עשה רבי שמעון בן שטח הלך ביום המעונן ולקח עמו שמונים תלמידים נאים מאד ונתן להם שמונים מלבושים נקיים ונתן להם שמונים קדרות והעמידם תחת מערה אחת ואמר להם כשאני אצפר ואשרוק לבשו כליכם והכנסו אצלי מן המערה. הלך [אל המכשפות] וזעק "שמע ה' קולי אקרא חנני וענני איום איום", ופתחו לו. אמר להם שלכם אני. וקודם שנכנס לשם לבש נקיים, אמרו לו אנה הלכת, אמר להם בין הטיפות של הגשמים, אמרו תבקש שנעשה מאומה? אמר להם מה שברצונכם יש, האחת אמרה מה שאמרה והביאה לחם של כסף והאחרת אמרה מה שאמרה והביאה לחם של זהב, והאחרת אמרה מה שאמרה והביאה תבשיל של נחשת. אמרו לו מה תעשה אתה, אמר להם אשרוק ואביא לכם שמונים בחורים לבושים בגדים נאים ונקיים, אמרו לו אם בקשת עשה כך, שרק להם ולבשו מנייהו נקיים ועלו לגבייהו. כשנכנסו אמר להם ר"ש בן שטח כל אחד מכם יטעון האחת ויטלנה מן הארץ מפני שהמכשף אינו יכול לעשות כלום אם אין רגליו עומדות בארץ, וכן עשו. האי דעבדא פיתא אמר לה תעביד פיתא ולא יכלה אמר ליה זיל צלבה, עד דתלינן לכולהו. כדתנן ר"ש בן שטח תלה שמונים נשים מכשפות באשקלון". 14. תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה ותקופת התלמוד חיו באשקלון לא-יהודים לצדם של יהודים. בספרות התלמודית נחשבה אשקלון לעיר העומדת בגבול הארץ, והיו חילוקי דעות לגבי שייכותה לארץ ישראל: "רבי יהודה אומר: מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום" (גיטין א ב). במהלך התקופה הרומית הייתה אשקלון ידועה בשנאתה ליהודים. החיבור הלטיני "תיאור כל העולם ועמיו" (אמצע המאה ה-4) מציין כי אשקלון מפורסמת בשל מתאבקיה (סוג של האבקות חופשית) בתק' הביזנטית במפת מידבא (המאה ה6 לספירה) מופיע אשקלון כעיר משמעותית .העיר הופכת לאימפריית יין אזורית . בעיר היו כמה בתי כנסת ונמצאו כתובות ועיטורים וכן נמצא כאן כתובת 24 משמרות כהונה. 15. בשנת 644 לספירה נכבשת ע"י המוסלמים . "שבחים של העיר אשקלון" מרוממים את העיר כדי לגרום לאנשים לבוא לכאן... 16. התק' הפאטמית מגיע ראשו של חוסיין בנו של עלי (שיעי) בקרב קרבלה הוא נהרג. הפאטמים, השושלת הפאטמית או אלפאטמיון (ערבית: الفاطميون, על שמה של פאטמה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים. המונח "פאטמי" מתייחס לעיתים גם לנתיני הח'ליפות. העלית השלטת השתייכה לענף האסמאעילי של השיעה. הח'ליפים הפאטמים היו גם אימאמים שיעים, והייתה להם חשיבות דתית בעיני המאמינים האסמאעילים. הם בנו מבנה מקאם חוסיין -כיום ליד מחלקת יולדות בבי"ח ברזילאי, היה שם את שרידי ראשו של חוסיין משם הוא הועבר למסגד גדול בקהיר. "אשקלון היא עיר חשובה השוכנת לחוף ים. עצי השקמה גדלים בה בשפע ומצטיינים בגודלם... אשקלון היא עיר נהדרת... נעימה ובנויה בטוב טעם" ( מתוך תיאורו של הגיאוגרף מוקדסי משנת 985 לסה"נ). 17. בשנת 1099 צלבנים בקרבות קשים . בין מוסלמים לצלבנים באשקלון. ללא הצלחת כיבוש צלבני 54 שנים יש כאן באשקלון מאחז מוסלמי פאטמי. הצלבנים מכתרים את המקום . 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי ב53 מגדלים והייתה העיר האחרונה שעמדה בפני הצלבנים. 1153 הצלבנים צרים 7 חודשים על התל ונכבשת עד 1187. שנת קרב קרני חיטין, 4 שנים אין צלבנים בארץ . ואז חוזרים עד 1247 18. בשנת 1260 הממלוכים=ביבארס באים וכובשים את אשקלון. ומחריב את המקום עד היסוד (אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין ביבארס אל-בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביבארס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277) הידוע בשם בַּיְבַּארְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260) סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטאן הממלוכי, ביבארס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה מכך ננטשה העיר.  "...באשקלון מונומנטים קדומים רבים... אשקלון נמצאת במקום נישא מעל פני הים... תושביה שותים מי בורות המצטיינים בטיבם. כיום העיר חרבה ואין בה תושבים." (מתוך תיאורו של אבו אלפידא משנת 1321.) כללי- אשקלון יתרונות התיישבותיים ,מסחריים, חקלאיים : 1. אשקלון יושבת על דרך הים ויש לה נמל מסחרי שקיים יחסי מסחר עם האימפריה המצרית לאורך אלפי שנים . 2. סביב תל אשקלון נמצאו כ 60 בארות מים -מי התהום כאן גבוהים - חפירה של4 מטר מתחת לאדמה מגיעים למים -מה שנתן לעיר יתרון גדול מאוד לאורך אלפי שנים . 3. סביב העיר יש מקום רחב לחקלאות. מסביב לעיר היו כפרים ובתי חווה, שבהם גידלו דגנים, תמרים, גפנים וירקות. זן מיוחד של בצל "סקליון" – בצלי שאלוט נושא עד היום את שמה של אשקלון.(בתק' הרומית ביזאנטית) דמק"ה= דרך ,מים ,קרקע, הגנה .

העדה הדרוזית -והדגל -סיפורה של עדת המאמינים – מאיר שוורץ העדה הדרוזית והדת הדרוזית מעוררים עניין רב . אנשי ההרים ,אנשי הדת הסודית, החיבור למדינת ישראל וברית הדמים של הדרוזים מהגליל והכרמל . בכניסה לכל כפר מיד נראה דגל הדרוזים דגל חמשת הצבעים . אספר על הדגל ודרכו נגלה קצת עם הדת הערכים והאמונה. הדת הדרוזית נוצרה במצרים במאה ה11 ,רוב הדרוזים בעולם חיים בסוריה 600,000, לבנון 420,000 ובצפון מדינת ישראל 150,000. קהילות נוספות קיימות בארה"ב, ונצואלה, אוסטרליה וגרמניה. בעולם חיים כמיליון בני העדה הדרוזית. הדרוזים חיים בארץ על הכרמל -דלית אל כרמל ועוספיה . בגליל: ירכא, כפר יאסיף, ג'וליס, כיסרא ,סמיע, פקיעין ,חורפיש, בית גאן, ועוד. חלק מהכפרים מעורבים עם נוצרים ומוסלמים וחלקם רק של דרוזים . קהילה נוספת חיה בצפון רמת הגולן – בארבע כפרים ,מג'דל שאמס עין קניה ועוד ולא מזדה עם מדינת ישראל (לענ"ד מפחד שיום אחד יוחזרו לסוריה ואז יתנקמו בהם על נאמנות למדינת ישראל ...) הגברים הדרוזים , מהכרמל והגליל ברובם מתגייסים לצה"ל. גברים דרוזים דתיים לא מתגייסים .ובשנים האחרונות בנות רבות עושות שרות לאומי . הקהילות עוברות בשנים האחרונות שינוי גדול, במעבר בין חיי כפר וקהילה סגורה לקהילה גלובלית המחוברת לעולם הפתוח. מה שמביא לשינויים גדולים בתפיסות העולם וחיי הדת. הדת הדרוזית מתאפיינת בסוד- בני העדה שאינם דתיים-ג'והאל- בורים לא מורשים לגלות את נסתרות הדת. הדתיים נקראים עוקאל-הנבונים \חכמים. הדגל הצבעוני מעורר עניין רב יש המזהים אותו עם דגלים אחרים וכאן במקום לדייק את הדברים: כל צבע בדגל מספר סיפור : 1. צבע מבטא מוטו של העדה. 2. מסמל חכם דרוזי מהעבר . הצבע הירוק מסמל את האדמה והטבע . הצבע האדום מסמל גבורה אומץ ואהבה הצבע הצהוב מסמל ידע והארה. הצבע הכחול מסמל סבלנות ואחווה הצבע הלבן מסמל שלום וטוהר. הנביאים הם: הצבע הירוק-חמזה בן עלי- ממפיצי הדרוזים בראשית דרכה בסביבות 1000 לספירה הצבע האדום-אבו אבראהים בן חמאת אלתמימי הצהוב-אבו עבדאללה מוחמד אלראי. הכחול-אבו חיר סלאמה אלסאמרי. הצבע הלבן-בהאג א-דין, אבו חסן עלי אלסמוקי. לנביאים אלו ,ואחרים יש אתרים קדושים בארץ ובעולם אותם פוקדים הדרוזים בימים קבועים. . הקבר המפורסם ביותר לעדה בארץ נמצא בגליל התחתון ליד כפר חיטים– נבי שועייב המשויך ליתרו חותן משה. בביקור בכפרי הדרוזים כדאי לשים לב ללבוש של הגבר הדרוזי הדתי . כדאי לדעת שבדת הדרוזית לאישה יש הרבה כוח והיא יכולה להיות כוהנת דת וגם, אם אין שלום בית, היא רשאית לגרש את בעלה. בית התפילה הדרוזי נקרא: חילווה. נער דרוזי מגיל 15 ראשי להיכנס לתפילות ולהחליט אם להיות דתי . בני העדה מעדיפים להיקרא בני החסד- "בני מערוף". בן העדה הדרוזי נדרש להיות אנשי, אמת ולא לדבר לשון הרע, לחיות בצניעות ולא להראות ראוותנות, חל איסור על עישון ושתיה חריפה, ונדרשת נדיבות, הכנסת אורחים וכבוד לאישה ולמשפחתיות. בני העדה מאמינים בגלגול נשמות ויש סיפורים רבים על בני העדה, שזוכרים את הגלגול הקודם שלהם. הדרוזים בישראל כרתו ברית דמים עם מדינת ישראל ועם ישראל והם משרתים בצבא ובשרות לאומי ומוכרים בני העדה רבים שהגיעו לדרגות בכירות בצ.ה.ל.

צפו בסרטון הסברה על בית העלמין של זכרון יעקב בהנחיית מאיר שוורץ בערוץ TOV https://www.facebook.com/watch/?v=186127703331167&extid=CL-UNK-UNK-UNK-AN_GK0T-GK1C לצפייה לחצו על הקישור

שמות מועצות אזוריות למה קראו להן כך וכך... - מאיר שוורץ 6.2021 בארץ פועלות מעל 55 מועצות אזוריות מצפון ועד אילת (לעיתים מפצלים מ.א ..לכן המספר נזיל) חלקן קרואות על שם חבל הארץ כמו: שרון, רמת הנגב מ.א גולן - עיר בירת הבשן המקראי בשבט מנשה, ויש על שם האזור בעבר: בנימין - עם כמות התושבים הגדולה ביותר כ: 70,000 תושבים , מ.א יהודה ,נמצא בשטח נחלת יהודה . מ.א שומרון , על שם בירת ממלכת ישראל בימי אחאב. על שם מי קרואה המועצה ל" מעלה יוסף "? , על שם יוסף ויץ, שהיה יושב ראש קרן קיימת לישראל. (ליד מעלות בגליל העליון המזרחי .) ועל שם מי מ.א ברנר ? יוסף חיים ברנר. גבעת ברנר. מ.א יואב קוראה על שם יואב שמו המחתרתי של יצחק דובנו ז"ל לוחם פלמ"ח על שמו גם מצודת יואב ,פיקד על רגבה במלחמת העצמאות. מ.א מנשה על שם שבט מנשה שישב באזור . וגם מ.א אשר. מ.א עמק חפר , הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. בוסתאן אל-מרג' מ.א בעמק יזרעאל השייכת לחמולת זועבי...7500 תושבים . פוצלה ממ.א נוף הגליל בשנת 2000 במסגרת התוכנית לחיזוק האוכלוסייה המוסלמית ערבית. מ.א תמר בערבה קרוי על שם העץ המפורסם המ.א הקטנה ביותר עם 1500 תושבים . מ.א עמק המעיינות לשעבר עמק בית שאן (13,500 תושבים) קרוי על שם המעיינות למרגלות הגלבוע . מ.א גזר על שם תל גזר ההיסטורי וכך גם מ.א מגידו תל מגידו המפורסם. מ.א גן רווה (6300 תושבים במרכז הארץ) היה שמה של אחוזת מטעי הדרים שהקימו בשנת 1928 קבוצת יזמים יהודים מדרום-אפריקה, מ.א מגילות בצפון ים המלח קרוי על שם המגילות שנמצאו באזור . על שום מה קרוי גוש משגב? (30,000 תושבים בגליל התחתון ) על שום דבריו של יוסף בן מתתיהו יוספוס פלביוס (בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס) שאמר: "כי המקום הוא משגב חזק לבני הגליל ..." יוסף לחם ביודפת והיה מפקד פיקוד צפון במרד הגדול 66 לספירה. כמו שמות אנשים גם מקומות במדינת ישראל המתחדשת הם גורם לזיכרון היסטורי ישראלי ציוני לזיכרון ותודעה.

צפו בסרטון הסברה על המושבה ''זכרון יעקב'' בהנחיית מאיר שוורץ בערוץ TOV https://www.facebook.com/tov100/videos/1445714425779363/ לצפייה לחצו על הקישור