By מאיר שוורץ
•
July 18, 2021
השומרונים – פרטים מעניינים על עדה קטנה בין הר גריזים לחולון ליקט הוסיף וערך -מאיר שוורץ 15-7-2021 העדה השומרונית מונה כהיום כ: 800 אנשים, נשים וטף החיים בהר גריזים בשכונת קריית לוזה במרומי ההר הקדוש עבורם הר הברכה- הר גריזים וקבוצה נוספת חייה בשכונת נווה פנחס בחולון . השומרונים הם לדבריהם השומרים של המסורת הקדומה והתורה . המוטו והפסוק המרכזי אצלם הוא: "אימנתי בך ה', ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גרזים בית אל וביום נקם ושלם." וכך כותבים השומרונים על עצמם באתר שלהם: הקהילה השומרונית היא נצר לבני ישראל מתקופת המדבר. השומרונים משתייכים לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח 'יהודים' נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים ידועים כשומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. כותבים בכתב שונה מהיום, הכתב העברי הקדום; מתפללים בלשון ובמבטא העברי העתיק אשר היה שגור גם בפי אחיהם היהודים עד המאה השנייה לספירה; ואמונים על נוסח התורה הקדום ומסורת עתיקת יומין מבריאת העולם ועד לימינו אלה. הפילוג בין היהודים לשומרונים, עפ"י מקורות המקרא ביהדות , נוצר בימי בית שני כאשר בקשו השומרונים להשתתף בבניית בית המקדש ונדחו ע"י היהודים בטענה כי השומרונים אינם משתייכים לבני ישראל. בעקבות זאת לדעת המקרא, חל קרע בין שני העמים והשומרונים הקימו עותק של בית המקדש משלהם בראש הר-גריזים. היהדות רואה בשומרו נים כגויים . הכרוניקה השומרונית מביאה גרסה שונה: הקרע חל עוד מוקדם יותר מימי בית שני, כאשר עלי הכהן נטש את הר-גריזים והקים משכן בשילה. זאת מכיוון שעזי בן-בקי, משושלת פנחס בן אלעזר בן הכהן, אמור היה לרשת את הכהונה הגדולה מאביו שכן הכהונה הגדולה הובטחה לזרע פנחס לעולמים. כך נוצרו להם שני משכנים בשני מחנות – האחד בשילה בואכה ירושלים, והאחר בהר-גריזים. לאורך כל ההיסטוריה של שתי עדות אלו, יהודים ושומרונים, גרעין הסכסוך ביניהן היה ונותר עד היום – המקום הנבחר – הר גריזים וירושלים. השומרונים היום טוענים שהם צאצאי השבטים הישראלים אפרים מנשה ולוי, אשר לא גלו עם שאר עשרת שבטי ממלכת ישראל בגלות אשור שאירעה בשנת 722 לפנה"ס. הדת היהודית קוראת לשומרונים כותים אך השומרונים רואים במילה זו מילת גנאי. השומרונים משמרים מסורות מימי בית ראשון ,הכתב שלהם הוא כתב עברי קדום (שאחאב מלך ישראל השתמש בו בזמנו.-במאה ה9 לפנה"ס) השומרונים מאמינים בחמשת חומשי תורה בלבד. השומרונים דוברים כמה שפות והתפילות שלהם מתקיימות בניב עברי קדום ובארמית שומרונית. לשיא גודלם הגיעו השומרונים על פי הערכה שלהם במאה ה 4 והמאה ה-5 לכמיליון ומאתיים אלף נפש. ב-1948 היה מספר בני הקהילה 250 נפש, מהם 192 בשכם ו-58 ביפו (לימים עברו לחולון ביוזמתו של נשיא המדינה יצחק בן צבי (ורעייתו רחל) שחקרו את העדה ומנהגיה וכתב עליהם רבות). בעיות גנטיות רבות נוצרו עקב נישואים בתוך הקהילה הקטנה .60 נשים יהודיות נישאו לגברים שומרונים (הדת בעדה השומרונית נקבעת על פי האב) ויש גם כמה נשים שהובאו מאוקראינה לצורך הגיוון הגנטי . לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית ובנוסף לשומרונים הגרים בשכונת לוזה בשכם -על הר גריזים יש אזרחות פלשתינית. הכהן הגדול של השומרונים הוא הגבר הזקן ביותר בקהילה. לשומרונים יש שושלת יוחסין (לדבריהם) עד אהרון הכהן. כיום מכהן הכהן ה135 מאהרון הכהן אחי אהרון בשושלת ישירה. (בהגעה למוזיאון השומרונים אפשר לראות את עץ השושלת) משפחות השומרונים מחולקות לארבע בתי אב : בית הכוהנים (משפחת כהן), בית הצפרי (משפחת צדקה), בית הדנפי (משפחת אלטיף ומשפחת ששוני-סיראוי), בית מרחיב. השומרונים שגרים בחולון מתגייסים לצבא אך לתפקידי קל"ב, לנים כל לילה בבית וחוגגים את חגי העדה בהר גריזים . לכל משפחה מחולון יש בית גם בהר גריזים שם חוגגים את החגים בעליה לרגל -פסח, שבועות וסוכות. הכהן הגדול הוא התפקיד החשוב והמכובד ביותר בקהילה השומרונית. אין בחירות לתפקיד הכהן הגדול, בתפקיד הכהן הגדול מכהן המבוגר ביותר ממשפחת הלויים. מנהגי העדה : קורבן הפסח נחוג ברוב, ביום הראשון של חג הפסח. תיירים רבים באים לראות את הטכס, מחזירה אותנו אלפי שנים במנהרת זמן מיוחדת . בטכס נשחטים ומוכנסים לתוך בורות שריה עשרות כבשים. מקום זבח פסח במרכז השכונה על הר גריזים. סרטון על הפסח השומרוני : https://www.youtube.com/watch?v=tquC8rFUpyY העלייה לרגל להר גריזים היא מהמצוות החשובות בעדה שלוש פעמים בשנה -פסח, שבועות, וסוכות. שבת נשמרת כיום ללא מעשה וללא שימוש בחשמל ,האוכל בשבת נאכל קר (ליל שבת האוכל חם מלפני שבת.) והתפילות מתקיימות בבית הכנסת השומרוני. המזוזה השומרונית כתובה בכתב שומרוני קדום ומוצבת מעל לכניסה לבית . השינוי העיקרי בספר התורה שלהם לעומת התורה שבידי היהודים הוא כי בעשרת הדיברות בדיבר העשירי מופיעה הפרשה הקשורה בבניית המזבח בהר גריזים. לפי דתם משה הוא הנביא היחיד שקם והוא זה שיבוא ויגאל אותם בעתיד. "התהב" – המשיח. לפי תפיסת עולמם בהר גריזים התרחשו האירועים הבאים : עקידת יצחק, מצבת אבני בני ישראל, המשכן נבנה עליו בעת שיהושע עבר את הירדן. גם המזבח שנח בנה אחרי המבול, מזבח אדם ושת וגם גן העדן מכוונים להר גריזים. השומרונים מאמינים בתורת הגמול ובעולם הבא. השומרונים מאמינים ביום נקם ושלם (אחרית הימים) שבו דמות בשם תַּהֵבּ (נביא בדומה למשה) תביא להחזרת בני ישראל בתשובה, תגלה את מקום המשכן שנגנז בהר גריזים ובכך יסתיימו ימי הגלות ותבוא הגאולה ותחיית המתים. חישוב לוח השנה היהודי והשומרוני דומים ובנויים על מחזוריות אך המחזור היהודי הוא בן 19 שנה מתוכן 7 שנים מעוברות, והשומרוני, בן 32 שנה מתוכן 11 שנים מעוברות. כך שיוצא שחגי השומרונים יכולים להיות 30 יום אחרי חגי היהודים . השומרונים חוגגים רק את החגים המצוינים בתורה ואינם חוגגים את חנוכה ,פורים . בלוח השנה השומרוני שבעה חגים ומועדים שונים בלבד: פסח, חג המצות, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת. בשלושת החגים העיקריים – פסח, שבועות וסוכות, עולים השומרונים להתפלל במקום הקדוש להם הרגריזים (כך כותבים השומרונים את שם ההר) . חג השבועות השומרוני תמיד יצא ביום ראשון , וזאת עקב ההבדל בין הספירה של הימים בין פסח לשבועות בין היהודים לשומרונים. ע"פ השומרונים יש לספור ממחרת השבת שאחרי חג הפסח, והחג יחול ביום החמישים לספירת העומר. לשם השוואה –היהודים סופרים מיד לאחר חג הפסח (ולא ממחרת השבת הראשונה). כתוצאה מספירה זאת של השומרונים, חג השבועות יחול לעולם ביום ראשון – בעקבות השבת הכפולה (שבת + ראשון) החג נחוג על הר גריזים בקרב הקהילה. בערב חג השבועות, שיוצא תמיד במוצאי שבת כאמור , השומרונים אינם אוכלים אוכל חם משום שאינם מבשלים בשבת, ולכן שולחן ערב החג מורכב מסוגי גבינות רבים ומבחר סלטים עשיר. בין שבת לראשון בלילה, קצת לפני השעה 4 לפנות בוקר, משכימים השומרונים קום, ומקיימים את מצוות העלייה לרגל. השומרונים עולים ברגל לפסגת ההר ע"מ לשאת שם תפילה. העלייה לרגל מלווה בשירת הים אשר אותה שרים השומרונים במשך ההליכה. בתום תפילה זו מבקרים כהני העדה את בתי האב השומרונים ומברכים אותם בברכת חג שמח. כמו בכל עלייה לרגל (בשלושת הרגלים) עוצרים השומרונים לתפילה ב-6 נקודות על ההר: 1. מקום ה"אבנים", 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל. 2. מקום מזבח "אדם" ו"שת" בנו. 3. מקום "גבעת עולם"- ע"פ האמונה השומרונית זהו המרכז הרוחני של העולם. 4. מקום "אלהי'ם יראה" – בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם ואותו הקריב במקום יצחק בנו. 5. מזבח "יצחק"- המקום בו עמד אברהם לעקוד את יצחק. 6. מקום "מזבח נח"-המזבח שנח הניח אחרי שיצא מהתיבה. בכל נקודה נושאים תפילה ומקיימים את טקס הנפת ספר התורה ע"י הכהן. מקום 12 האבנים בראש ההר-מימין. וסלע גבעות עולם מקום ממנו הושטת העולם - משמאל. בחגים אלו מגיעים תיירים רבים לחזות באירוע המיוחד וצלמים רבים חוגגים את האירוע לאלבומי תמונות מרהיבות. לשומרונים יש מסורת רבת שנים של הכנת עראק משובח מענבים ואיתו הם חוגגים שמחות וחגים . הכוהנים השומרונים נוהגים לעבור בין בתי התושבים בסוף התפילה בחג שבועות והקהל מברך אותם באריכות ימים ועד שנת המאה יזכו בבריאות (דומה לעד מאה ועשרים אצלנו ) חג הסוכות: לסוכה השומרונית יצא שם דבר וכלילת יופי הסוכות נבנות בתוך הבתים ,בעבר הם נרדפו והמסורת נשארה כך.גג הסוכה מלא בפירות מכול טוב הארץ והמחזה יפה מאוד. מצ"ב סרט המספר על בניית סוכה שומרונית בבחינת שומרונית בונה סוכה... https://www.youtube.com/watch?v=dLw8mgo5j2w&t=255s העליה לרגל מתקיימת גם בסוכות כמו פסח ושבועות בחול המועד הופכת השכונה לאתר עליה לרגל ותיירים רבים באים לבקר בסוכות המקושתות והמיוחדות שמיני עצרת נחוג בתהלוכת ספרי תורה (כולם בבגדי לבן וכובעים מיוחדים) סביב השכונה השומרונית על הר גריזים . חתונה שומרונית : נחוגה ברוב עם כשכוהני הדת מקדשים את החתן והכלה והחגיגות נחוגות ברוב עם ועם הרבה עראק שומרוני משובח .קודם לחתונה יש את "חגיגת הרווקות" הנפרדת לחתן ולכלה וזו עוד סיבה למסיבה . אצל השומרוני לדבריהם אחוזי הגרושים נמוך מאוד . מנהגי הנידה לאישה : ע"פ התורה על האישה לשמור נידה שבעה ימים בדיוק החל מהיום בו ראתה דם. בימי הנידה תימנע האישה לגעת בחפצים או באנשים, על האישה השומרונית להודיע לאחרים על נידה על מנת שלא יגעו בה ולא יעבירו לה חפצים. בד"כ משתמשות הנשים בכלים וחפצים מיוחדים המוקצים לימים אלה, כל כלי או חפץ בו נוגעת האישה בימי נידתה חייב לעבור שטיפה במים לאחר מכן. אם לאשה יש תינוק יונק, האישה מטמאת אותו יחד איתה בימי הנידה ומטהרת אותו במים לאחר שתקופת הנידה מסתיימת. אסור לאשה לעסוק בימים אלה בעבודות הבית או בבישול האוכל לבני הבית, ותפקיד זה בד"כ מבצוע בידי אב המשפחה. אחרי הלידה ימי הטומא ארוכים כפי שכתוב בתורה. לדברי ראשי ועד השומרונים כל חברי הקהילה שומרים על המסורת והאמונה השומרונית מעטים עזבו את הקהילה לאורך השנים. לבית הכנסת השומרוני נכנסים בלי נעלים בבחינת "של נעליך מעל רגליך",המקום קדוש. דיני כשרות שומרונית: בני העדה השומרונית לא אוכלים בשר שלא נשחט ע"י שוחט מהקהילה. לעדה יש מספר שוחטים שהוסמכו לכך והם חייבים להיות טהורים 24 שעות לפני השחיטה. את רגל ימין של הבהמה מקבלים משפחות הכהונה. בין מאכל בשר לחלב שומרים השומרונים 6 שעות . בפסח השומרונים מכינים לעצמם מראש אוכל כשר לפסח ואינם אוכלים אוכל אחר מלבד מה שהוכן מראש על ידם. מנהגי קבורה ואבל : המת מולבש בבגדי השבת המיוחדים שלו ,לפני הקבורה קוראים לפניו המת את חמשת חומשי תורה (עורך כשעתיים) ואז מביאים אותו לקבורה .יושבים שבעה (ימים) כמו אצל היהודים. המושג המקביל לבר מצווה בשומרונות הינו 'חתם תורה'. כבר בהיותם בני 5 או אפילו פחות, הולכים הילדים השומרונים (בן או בת) אל אחד מכהני העדה על מנת ללמוד את הכתב השומרוני, קריאתו וכמובן קריאה בחמשת חומשי התורה מתחילתם ועד סופם וחוקיהם. בתום לימוד זה שנמשך כשנה-שנתיים (תלוי בכושר הלמידה), ילמד הילד בעל-פה את ברכת משה הכתובה בסוף ספר דברים. ברגע שמסיים הילד את קריאת התורה הוא נקרא "חתם תורה" או באם זו ילדה "חותמת תורה". ביום כיפור כל השומרונים צמים רק תינוק היונק משדי אימו פטור מהצום . השומרונים מלים את התינוקות הזכרים ביום השמיני להיוולדם, וזאת בהתאם לציווי המקראי בספר "בראשית". השומרונים אינם דוחים ברית מילה כמעט בשום מקרה (אלא אם כן מדובר במצב חירום רפואי שלא מאפשר למול את הילוד) הכתב השומרוני : (תמונה מצורפת למטה) לשומרונים ספר תורה עתיק בן מעל 3,650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען). ספר זה נכתב על גבי עור מעובד של בהמה ובאמצעות תערובת דיו אופיינית לתקופה הספר נכתב באותיות העבריות הקדומות – הכתב השומרוני. הספר העתיק נשמר בבית הכנסת השומרוני בהר-גריזים בארון זכוכית, ומוצא ממנו רק בפסח שבועות וסוכות. הכתובה השומרונית ביום הנישואים, ובכלל, כל טקסט דתי רשמי של הקהילה השומרונית בנושא דת, נכתב באותיות קודש אלו. אין השומרונים משתמשים בשפה זו לדיבור היומיומי, אך בכל הקשור לתפילות, ברכות וקודש – ישתמשו השומרונים בשפה העברית העתיקה. הקריאה של הכתב עצמו נשמעת מאוד דומה לעברית של ימינו. לסיום נזכיר את הטחינה השומרונית המשובחת המיוצרת בהר גריזים ומי שלא טעם אותה לא טעם טחינה טעימה מימיו . מקורות: אתר העדה השומרונית שיחה עם כהן דת שומרוני אתרים נוספים על העדה.